מה משתנה כשאתה מודע לאמונותיך

❓שאלה:
אתה אומר שמגע מודע עם המקור עוזר שלא להישען, לא "להתהפנט" על אמונות. ובכל זאת בוובינר הזכרת שאתה עוד האמנת ברעיון "חכם – זה אומר שלא נראה צעיר". אז איך זה עוזר? לא להיות מהופנט, אלא להתעלות, האם צריך עוד משהו אחר? כשהזכרת את השאלה על גורו אחד שאמר ש-AI לא יכול להיות בעל תודעה, גם שם הסתמכת על אמונות, אבל האם עם מגע אדם כזה לא היה נשען על משהו אחר, ולא על אמונה?

❗️תשובת lee:
כאן ניכר הבדל חשוב בשימוש במילה "אמונה" ובהשלכות מכך.
תראה.
אפשרות 1. לתאר את עולמך דרך מערכת אמונות ובפנים לחפש דרך למצוא "תיאור טוב יותר". מה שלמעשה הוא קוטביות סמויה.
אפשרות 2. להיות מודע לכך שבכל שיפוט אתה נשען על אמונה, ולכן לנוע לכיוון של התבוננות ישירה (ידיעה).

באפשרות השנייה, למרות שאתה משתמש באיזו אמונה לצורך התמצאות, אתה תמיד מודע לכך שאתה עושה זאת. למשל, אתה הולך על האדמה, מודע לכך שאמונה פנימית (סמויה) לגבי מערכת הכבידה תחזיק אותך באופן יציב על פני השטח. ואין לך צורך לחפש אותה בתוכך – אתה רואה את התוצאה.

דוגמה יומיומית יותר — האופן שבו אדם נוהג במכונית או כותב אותיות במהירות. זה לא רק "אוטומטיות" — זה אותו עיקרון של הטבעת יסודות חוזרים בעצמך, כמו יצירת אמונות. פעולה זהה עם תדר משלה.

והלאה אתה נוהג במכונית, מודע לכך שאתה משתמש ב"אמונה לגבי נהיגה", בלי לנסות "לעקור" אותה. במקרה הזה היא מודעת ומקובלת לשירות.
מגע עם המקור מביא את כל האמונות לתועלת, ואלה שלא מצליחות — הן מפסיקות להיות פעילות.