❓שאלה:
הבנתי שמה שמניע אותי הוא הרצון לסבול. אני מנסה למשוך תשומת לב, ליצור דרך כזו שהכל ניתן לי בקושי ובכבדות. זה מוביל לשחיקה ולחוסר משמעות בחיים. אבל יחד עם זאת אני מרגישה מזה איזושהי הנאה. לאן עליי להפנות את תשומת ליבי? אני לא רוצה שהחיים שלי יתמקדו בסבל.
❗️תשובה לי:
עשית צעד חשוב – דיברת על זה. אם מישהו היה אומר לך דבר כזה ללא התבוננות מוקדמת שלך, השכל היה מיד נותן מנת התנגדות ודוחף את ההבנה למקום עמוק יותר בתוכך.
אבל הוצאת את האמונה הסמויה לרמת מודעות והראית אותה לשכל הרציונלי, מה שמאפשר לצאת מהמעגל החוזר.
בנושא 'לסבול' יש שני יסודות.
הראשון (הנראה מיד) – סבל כזכות. זוהי פרדיגמה שהוטמעה בחברה ופותחה בציוויליזציה שלנו – 'מי שסובל יותר, מגיע לו יותר...'. סוגי פרסים – כבוד, הערכה, רכישת מיומנויות, מדליות ועיטורים, כסף, 'חיי נצח'...
מה שראוי לציון, כשהשכל הרציונלי עוקב אחרי 'ההיגיון' הזה, הוא יראה ששם יש רק הונאה. האדם לא באמת משיג דבר, לא מגיע לו דבר. הסבל נשאר סבל לשם סבל. החיים בסופו של דבר מורכבים לא משניות-דקות-שעות, אלא ממכלול של סבל. זה כמו חור של בייגל – יש בייגל, יש חור, אבל אין טעם ממנו. הונאה.
אז איך האדם מצליח לשקר לעצמו במשך שנים?
ההיגיון של קיום אמונות סמויות נותן תשובה – 'אל תסתכל עליי, אחרת יהיה יותר גרוע'. כלומר, זה לא מתחבא, זה מסובב את החשיבה לכיוון אחר: 'לא ראוי להטיל ספק במה שאבותיך טיפחו במשך אלפי שנים. אם תעשה את זה, תאבד את הזכויות...'. כלומר, היתפסות עצמית – אסור להסתכל על ההיגיון של זכויות, כדי לא לאבד אותן. נחש נושך את זנבו.
היסוד השני (נמוך יותר) תומך בראשון. הוא אומר: 'אתה נפרד מהעולם. כדי להתחבר לעולם, צריך להיות ראוי'. וכאן ההפרדה יכולה להחמיר עוד יותר עם 'אני אענה את עצמי כדי שכולם ידעו ש...'. זה מעין הד לנזירות – 'סבל למען אחרים', לפעמים גם מעוות ל'סבל כדי שתסבלו מכמה רע לי'. כאן מניחים שהעולם מסתכל עליך ומנגב דמעה בשקט: 'הנה, דחינו אדם ראוי כל כך, עכשיו החיים לא זורמים, והפרחים לא מריחים, ובכלל כולנו טיפשים...'.
כשאתה מודע, אתה רואה את כל השקר והאבסורד. כשאתה בתדר נמוך, אתה כביכול רואה אבל לא מסתכל. השכל בתדר נמוך פשוט מסרב להשתמש בהיגיון, ומעדיף להישען לחלוטין על אמונות שליליות. האגו מרבה לנמק זאת ב'אני עייף, ככה יותר קל...'. למרות ש'עייף' הוא סימן מובהק להתנגדות, לא מצב נורמלי.
לאן להפנות את תשומת הלב אם החלטת להסיר את השקר הזה מיסוד החשיבה?
שלב את האמונה השלילית דרך:
א) הכרה בה,
ב) התבוננות כיצד היא גרמה לחזרות מחזוריות בחייך,
ג) הבנה מדוע היא שירתה אותך,
ד) החלטה לא להשתמש בה יותר, אלא לבחור באחרת.
לאחר שילוב האמונה השלילית, נסח בבירור מה בדיוק הבנת ומי אתה מתכוון להיות מכאן ואילך. המשך לפי הכוונה שלך. ובכן, בהמשך תצטרך לבחור תחילה 'בכפייה' תגובה חדשה לגירויים ישנים, ואחר כך היא תהפוך לאוטומטית.
