אם עונים בקצרה: לכלב חוש הריח חזק בהרבה.
גם חתולים חשים ריחות היטב ובמובנים רבים מסתמכים עליהם, אך ביכולות חוש הריח רוב הכלבים עולים עליהם באופן ניכר.
מדוע הכלב חש ריחות טוב יותר
מערכת הריח של הכלבים בנויה כך שהם ממש "קוראים" את העולם סביבם באמצעות האף.
בגזעים רבים יש בערך 200–300 מיליון קולטני ריח, ואילו לאדם יש רק כמה מיליונים בודדים. גם לחתולים יש קולטנים רבים מאוד, אך בממוצע פחות משמעותית מאשר לכלבים.
מרשים במיוחד לא רק מספר הקולטנים, אלא גם כמה גדול החלק במוח הכלב המוקדש לעיבוד ריחות.
עבור הכלב, ריח הוא כמעט ערוץ מידע נפרד.
הוא יכול להבחין בין:
- עקבות של אדם מסוים;
- ריח של חיה אחרת לאחר זמן רב;
- שינויים קלים בהרכב האוויר;
- חומרים מסוימים בריכוזים נמוכים מאוד.
בדיוק בגלל זה משתמשים בכלבים במבצעי חיפוש והצלה, במכס, במשטרה ואפילו בכמה מחקרים רפואיים.
ומה עם החתול?
גם את אפו של החתול אסור לזלזל.
חתולים מבחינים היטב בריחות של אוכל, חיות אחרות, טריטוריה ואנשים מוכרים.
בנוסף, אצלם מפותח היטב האיבר הוומרונזאלי, או איבר יעקובסון. בעזרתו חתולים מנתחים אותות כימיים, כולל פרומונים.
לכן לפעמים חתול כאילו "קופא" עם פה פעור למחצה לאחר שהריח משהו. זו לא העוויה מוזרה — כך הוא מנתח בנוסף את הריח.
מי ינצח?
אם משווים במיוחד רגישות ויכולת לעקוב אחר ריחות חלשים, הכלב כמעט תמיד יהיה לפני.
במיוחד זה נוגע לגזעים שפותחו במיוחד לעבודה לפי ריח — למשל, בלדהאונדים, ביגלים או רועים.
אבל לחתול חוש הריח גם כן חשוב ועדין מאוד. פשוט הוא משמש אותו קצת אחרת.
הכלב לעתים קרובות כאילו "סורק" את המרחב עם האף.
והחתול משתמש בריח כחלק ממערכת ההתמצאות, התקשורת והזיהוי של טריטוריה.
נקודה מעניינת
הריח כל כך חשוב לחתול, שהוא עלול להיחרד אפילו ליד אדם מוכר היטב, אם אותו אדם מריח לא רגיל — למשל, אחרי בית חולים, אחרי חיה אחרת או אחרי בושם חזק.
אצל כלבים קורה בערך אותו דבר, אבל הם בדרך כלל מהר יותר "מפרקים" תערובת מורכבת של ריחות.
אז
לכלב חוש הריח חזק יותר.
ובמיוחד אצל גזעים מסוימים — פי כמה.
אבל גם לחתול יש חוש ריח טוב מאוד, והוא קולט את העולם דרך האף הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
אם האדם רואה בעיניים, הרי שהכלב במידה רבה "רואה" באף.

והחתול — גם באף, גם באוזניים, וגם בעיניים בו-זמנית.

