מחקר שפורסם ב-18 באוגוסט 2026 בכתב העת Primates הראה כי שורשי ההתנהגות הדומה להחזקת חיות מחמד נטועים עמוק באבולוציה של הפרימטים. מדענים ניתחו 427 אינטראקציות בין-מיניות בקרב 88 מיני פרימטים וגילו כי לכל מין יש התנהגות שניתן לקשור לטיפול בבעלי חיים אחרים, בדומה לבני אדם עם חיות מחמד.
דוגמה בולטת במיוחד היא להקות של מקוקי דוב בתאילנד, אשר נוהגות לסרק ולטפל באופן קבוע בכלבים מקומיים. מדענים צפו באינטראקציות כאלה שוב ושוב: המקוקים ניגשים לכלבים, מנקים את פרוותם ומבלים זמן לצידם מבלי להפגין תוקפנות. מקרים דומים תועדו אצל שימפנזים באוגנדה, אשר סירקו בחיבה את זנבו של גנון אדום-זנב.
התנהגות הפרימטים כלפי מינים אחרים מעמידה בספק תפיסות קודמות לגבי תועלת אבולוציונית. כפי שציין הפסיכולוג הל הרצוג מאוניברסיטת מערב קרוליינה, בזבוז משאבים על בעלי חיים ממין אחר נראה כבלתי משתלם, אך הוא נפוץ בכל מקום. חוקרים משערים כי הרצון לטפל ביצורים חיים אחרים עשוי להיות מולד אצל פרימטים, כולל בני אדם.
בעבר כבר היו ידועים מקרים, כגון הגורילה קוקו והחתלתול שלה, אך העבודה החדשה מסווגת נתונים על פני מינים רבים. ההתנהגות נעה בין גרומינג פשוט לאינטראקציה ממושכת יותר, והיא נצפית אפילו אצל פרטים צעירים.
תוצאות המחקר עוזרות להבין טוב יותר מדוע בני אדם מגדלים חיות מחמד וכיצד התנהגות זו עשויה הייתה להיווצר במהלך האבולוציה. הן מראות כי טיפול במינים אחרים אינו תכונה ייחודית ל-Homo sapiens, אלא מאפיין עתיק יותר של הפרימטים.
