הזיכרון האנושי אינו בנוי כמו כונן קשיח, ולכן אי אפשר למדוד אותו במדויק בג'יגה-בייט. אך כמה הערכות מרשימות.
את הקיבולת הפוטנציאלית של המוח מעריכים לעיתים בכ- 2.5 פטה-בייט, כלומר כ- 2 500 טרה-בייט. במוח האדם יש כ- 86 מיליארד נוירונים וכמות עצומה של קשרים ביניהם.
זיכרון העבודה צנוע בהרבה
הזיכרון שאנו משתמשים בו ממש עכשיו מוגבל באופן מפתיע.
מחקרים מודרניים מעריכים בדרך כלל את זיכרון העבודה בכ- 4 יחידות משמעות בו-זמנית.
בדיוק משום כך אנו מחלקים מספרים ארוכים לקבוצות:
067 – 123 – 45 – 67
כך המוח זוכר לא ספרות בודדות, אלא כמה גושי משמעות.
חזרה אכן משנה את המוח
כדי שמידע יהפוך לזיכרון יציב יותר, הקשרים בין הנוירונים משתנים. תהליך זה קשור ל נוירופלסטיות.
ככל שרשת עצבית מסוימת מופעלת לעתים קרובות יותר, כך קל יותר למוח להשתמש בה שוב.
לכן שם חדש לאחר פגישה ראשונה עשוי להישכח כמעט מיד, ואילו לאחר כמה פגישות הוא נזכר באופן אוטומטי.
שינה — חלק מתהליך הזכירה
הזיכרון מתחזק לא רק כאשר אנו לומדים.
חלק חשוב מאוד מתהליך זה מתרחש במהלך השינה. המוח מפעיל מחדש כמה דפוסים עצביים הקשורים לאירועי היום, ועוזר לקבע את המידע בזיכרון לטווח ארוך.
לכן לילה בלי שינה לפני בחינה — אינו הדרך הטובה ביותר להרוויח עוד כמה שעות ללימודים.
אפשר להרוויח זמן.
אבל להפסיד בזיכרון.
ועוד עובדה חשובה אחת: הזיכרון אינו הקלטת וידאו מדויקת. בכל פעם שאנו נזכרים במשהו, המוח משחזר את האירוע באופן חלקי, ולכן כמה פרטים עשויים להשתנות עם הזמן.
אז הבעיה בדרך כלל אינה בכך שנגמר המקום בראש, אלא בכך, האם המוח יצליח למצוא במהירות את המידע הדרוש בין כמות עצומה של קשרים.
