נאס"א ערכה לאחרונה ניסויי שדה בבינה מלאכותית שעשויה להפוך משימות עתידיות לחקר מערכת השמש ליעילות יותר.
ביולי 2026 במתקן הניסויים של Virginia Tech Transportation Institute בבלקסבורג, וירג'יניה, בחנה צוות ASTRA (Adaptive Sensing Technology for Responsive Autonomy) יחד עם שותפים מ-Noblis צי של שלושה רובוטים.
הרחפן בחר אזור עניין לפי מטרות ראשוניות שהוגדרו בידי בני אדם. לאחר מכן העריכה המערכת סיכונים וערך מדעי, ובחרה איזה רובוט יתמודד עם המשימה טוב יותר.
הצי בחן ללא הרף את הסביבה, התאים את התוכנית למידע חדש ודיווח לבני האדם. הוא לא נטש את המשימה המקורית, אך יכול היה לגייס רובוט נוסף לחקר ממצא בלתי צפוי.
מטרת הפרויקט היא ליצור המשך מהימן לצוות המחקר האנושי במקומות שבהם שליטה ישירה אינה אפשרית: במשימות רחוקות או באזורים מסוכנים על הירח ומאדים.
המערכת מתחשבת לא רק בנתונים אובייקטיביים — מרחק, מהירות, זמינות הרובוטים — אלא גם בסדרי עדיפויות סובייקטיביים: עד כמה חשוב המידע החדש לעומת התוכנית המקורית והאם הסיכון קביל.
"אנחנו רוצים שמשימות יוכלו לעשות את מה שלא יכלו קודם, מפני שלא היה על הסיפון מי ששוקל את כל הקריטריונים האלה בעת ובעונה אחת", אומרת בתאני טיילינג, מנהלת פרויקט ASTRA ממרכז הטיסות החלליות גודארד.
הניסויים הראו שהצי מסוגל לקבל החלטות בעצמו, בהסתמך על יכולותיו ועל סדרי העדיפויות של הצוות.
בניסויים השתתפו גם Aurora Engineering ואוניברסיטת טולסה. הפרויקט מכוון לכך שהרובוטים יחזירו יותר נתונים מדעיים ויזרזו תגליות בלי התערבות מתמדת של בני אדם.
המונח "נחילי בינה מלאכותית" (או "טכנולוגיה נחילית", "אינטליגנציה נחילית") הוא ז'רגון מקצועי, תרגום שאילה מאנגלית: AI swarm או swarm robotics.
בינה מלאכותית — ראשי תיבות: בינה מלאכותית (AI).
נחילי — נגזר מהמילה "נחיל" (כמו של דבורים, נמלים, ארבה או להקת ציפורים).
