מדענים מסטנפורד גילו כי תאי מערכת החיסון מזרם הדם חודרים באופן פעיל למוח האדם ככל שהוא מזדקן. תהליך זה מתרחש כבר בגיל העמידה ומשנה את התפיסות הקודמות לפיהן המוח נותר מבודד ממערכת החיסון של הגוף.
מחקר שפורסם בכתב העת Nature הראה כי תאים שמקורם במח העצם יכולים להפוך למיקרוגליה — תאי חיסון מיוחדים במוח. בעבר נהוג היה לחשוב שהמיקרוגליה מתחדשת רק בתוך המוח ואינה מקבלת תגבורת מבחוץ.
״אנחנו בדרך כלל חושבים על המוח כמערכת סגורה״, אומרת ג'וליה בלְק, מחברת ראשית של המחקר ופוסט-דוקטורנטית בבית הספר לרפואה של סטנפורד. ״התברר כי בתהליך ההזדקנות חודרים למוח לא מעט תאי מערכת החיסון״.
הצוות בהובלת סידהארת'ה ג'איסוואל והווארד צ'אנג השתמש בדגימות רקמת מוח ודם ממרכז הנתיחות המהירות של סטנפורד ומפרויקט ריצוף מחלת האלצהיימר של אוניברסיטת וושינגטון. באמצעות השוואת מוטציות סומטיות ב-DNA, החוקרים עקבו אחר מקור התאים ואישרו את מוצאם ״מזרם הדם״.
התהליך אינו נצפה בעכברים ובפרימטים — נראה שמדובר בתכונה ייחודית להזדקנות האדם. התגלית מעלה שאלה: כיצד בדיוק ההיסטוריה של תאי גזע המטופויאטיים משפיעה על הסיכון למחלות ניווניות של מערכת העצבים?
המדענים רואים בממצא פוטנציאל לגישות טיפוליות חדשות. כעת ניתן לפתח אסטרטגיות שבהן תאי חיסון היקפיים יילחמו באופן ממוקד ברובדי עמילואיד וטאו. המחקר נתמך על ידי Knight Initiative for Brain Resilience במכון למדעי המוח על שם וו צסאי.
התוצאות מראות כי לבריאות מח העצם והמטופויאזיס עשויה להיות השפעה ישירה על מצב המוח בגיל מבוגר. הדבר פותח כיוון חדש בחקר ההזדקנות ומחלות ניווניות של מערכת העצבים.
