ארגנטינה הזמינה רשמית את ליונל מסי למשחק פרידה נגד בנין ב-6 באוקטובר בבואנוס איירס. זה לא סתם משחק ידידות — זוהי הנקודה האחרונה בקריירה שנמשכה שני עשורים והסתיימה בהפסד בגמר המונדיאל ב-2026.
לאחר ההתפטרות באוגוסט, שנגרמה מההפסד לספרד ומטרגדיה אישית — מות אביו — קיבל החלוץ בן ה-39 של "אינטר מיאמי" הזדמנות להיפרד בביתו. התאחדות הכדורגל של ארגנטינה (AFA) והמאמן ליונל סקאלוני החליטו לקיים טקס ב"מונומנטל", שם היו למסי הרגעים הגדולים ביותר. הוזמנו כל אלופי העולם מ-2022 יחד עם משפחותיהם.
מאחורי החגיגיות החיצונית מסתתר רובד עמוק יותר. מסי עוזב לא בשיא, אלא לאחר הפסד שהעמיד בספק את המיתוס של אי-הניצחון. הסטטיסטיקה שלו — 125 שערים ב-207 משחקים — תישאר שיא, אך הגמר נגד ספרד הראה: אפילו לגאון לא תמיד יש כוח נגד הגנה מאורגנת ודור צעיר.
מבחינה פסיכולוגית המשחק הזה הוא הזדמנות לסגור פרק בלי מרירות. עבור ארגנטינה זוהי השקעה בזהות לאומית: האגדה זוכה לפרידה מכובדת, והאוהדים — להזדמנות לראות שוב את "10" בין כותלי הבית. מבחינה כלכלית AFA מרוויחה: כרטיסים לאצטדיון בן 85 אלף מקומות ייגמרו ברגע, והשידורים ימשכו מיליונים ברחבי העולם.
השוו לפרידה רגילה של כדורגלן: כאן לא מדובר ביציאה למגרש בלבד, אלא בטקס של העברת השרביט. כמו קפטן זקן שמעביר את ההגה לצוות חדש באמצע האוקיינוס — בלי דרמות, אבל מתוך הבנה ברורה שההפלגה הבאה כבר תתקיים בלעדיו.
מסי, דה פאול ולוסלסו ישחקו רק במשחק נגד בנין, שאר המשחקים — נגד בוליביה ובורקינה פאסו — יתקיימו בלעדיהם. זה מדגיש: הפרידה מתוכננת בדיוק וללא סיכונים מיותרים.
בסופו של דבר, המשחק נגד יריבה אפריקאית צנועה הופך למראה שבה ארגנטינה תראה לא רק את גדולתו של מסי, אלא גם את עתידה שלה בלעדיו.
