המצב נראה חסר תקווה: ויניפג ג'טס הייתה בפיגור מול מונטריאול קנדיאנס 0:4 שתי דקות וחצי לפני סיום השליש השלישי וצעדה לעבר הפסד עשירי ברציפות. במקום זאת כבשו האורחות ארבעה שערים ב-2 דקות ו-6 שניות, השוו את התוצאה 33 שניות לפני הצלצול וחטפו ניצחון בהארכה — 5:4. זהו הקאמבק המאוחר ביותר עם ארבעה שערים בתולדות הליגה.
עד אותו רגע קבוצות שפיגרו בארבעה שערים בשלוש הדקות האחרונות של הזמן החוקי לא ניצחו אף פעם — הסטטיסטיקה הייתה 0-10 299-0. הג'טס לא רק הפרו את החוק, הן עשו זאת על רקע רצף של תשעה משחקים ללא ניצחון ואחרי תבוסה 0:7 במשחק הקודם. נראה היה שהשבר הפסיכולוגי כבר הפך לחלק מהקבוצה, אבל באותו ערב משהו נשבר דווקא בכיוון ההפוך.
המפתח היה לא רק האופי אלא גם פעולות קונקרטיות. המגן טיירל באואר פתח את הכיבוש בשעריו הראשונים ב-NHL והשלים "האט-טריק של גורדי האו" — שער, אסיסט וקטטה. מורגן בארון ניצל יציאה 2 ל-1, וקייל קונור כבש פעמיים בתוך 27 שניות מול שער ריק וביתרון מספרי. בהארכה ניצל דילן סמברג מסירה של אדם לורי. החזקת הדיסקית בזמן החוקי הייתה לטובת ויניפג — 36 דקות לעומת 24, וכל חמשת השערים בקאמבק היו תוצאה של זריקות מדויקות מאזור הביניים.
עבור הקנדיאנס זה היה דוגמה קלאסית לשאננות: ביתרון 4:0, כך לפי דברי השחקנים עצמם, "חשבו שהמשחק נגמר". קול קופילד, שכבש צמד, הודה לאחר מכן — אין תירוצים. בהוקי, שבו הפרש של שער אחד מכריע לעיתים קרובות את הכל, יתרון של ארבעה שערים בדקות האחרונות הופך לאשליה ברגע שהיריבה מתחילה להאמין שעדיין לא הכל אבוד.
הפרק הזה מראה עד כמה שביר כל רצף כישלונות ועד כמה חשובה האמונה ברגע שבו המספרים על לוח התוצאות כבר לא מותירים סיכוי. ויניפג הוכיחה: גם בבור העמוק ביותר מסוגלת קבוצה להפוך לא רק את התוצאה אלא גם את ההיסטוריה של עצמה.
