בגמר טורניר הנבחרות לגברים בטניס שולחן במשחקי אסיה באייצ'י-נגויה בשנת 2026 ניצחה יפן את סין בתוצאה 3:2. זהו הניצחון הראשון של היפנים במקצוע מאז שנת 1966 — לפני שישים עשורים בדיוק.
המשחק התנהל באווירה מתוחה באולם הביתי Sky Hall Toyota. סין, אלופה עשר פעמים ברציפות, הובילה 2:1 לאחר שלוש ההתמודדויות הראשונות. אולם טומוקאזו הרימוטו הפך את המגמה: הוא ניצח את וֶן ג'וויבו 3:1, ולאחר מכן במשחקון הרביעי המכריע הביס את המדורג הראשון בעולם וָאנְג צ'וּצ'ין 3:0. המשחק החמישי המכריע הוכרע על ידי סורה מצושימה, בן 19, שגבר על וֶן ג'וויבו 3:1.
עבור הרימוטו, שערך את הופעת הבכורה שלו ברמת הבוגרים בגיל 12, היה הניצחון הזה טריומף אישי. "חיכיתי לרגע הזה יותר מעשר שנים", הודה לאחר המשחק. נבחרת יפן, שדורגה שנייה בעולם, הפגינה לא רק טכניקה אלא גם חוסן נפשי: השחקנים הצליחו לחזור מפיגור של משחק אחד.
סין שלטה בטניס שולחן קבוצתי לגברים מאז שנת 1994, וזכתה בשמונה טורנירים ברציפות. היפנים לעומתם זכו בזהב לאחרונה בבנגקוק-1966. הניצחון בשנת 2026 היה לא רק נקמה, אלא אות לתזוזה הדרגתית במאזן הכוחות בטניס השולחן האסייתי, שבו יפן משקיעה בכישרונות צעירים ובשיטות אימון מודרניות.
האנלוגיה כאן פשוטה: כשם בשחמט, שבו מהלך מדויק אחד משנה את כל המשחק, כך גם כאן — שני המשחקים של הרימוטו היוו את נקודת המפנה שגרמה למכונה הסינית למעוד. היציעים הביתיים הוסיפו מטען רגשי שחסר בתבוסות הקודמות.
הניצחון הזה מעלה את השאלה בדבר עתידו של הענף: האם תצליח יפן לבסס את הצלחתה באולימפיאדת 2028 או שסין תשיב לעצמה את עליונותה הרגילה? עבור הטניס האסייתי הוא מסמל את סופה של עידן שבו מדינה אחת הובילה ללא עוררין ואת תחילתה של תקופה תחרותית יותר.
