אדם לוקח לראשונה כינור לידיו. הוא מנסה להפיק צליל, מקשיב, משנה את תנועת הקשת — ומנסה שוב. כך מתחילה ההיכרות עם המוזיקה, שבה השמיעה, הגוף והקשב לומדים בהדרגה לפעול יחד.
חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהאם החליטו להביט בתהליך הזה מזווית בלתי שגרתית: מה קורה לפעילות המוח כאשר אדם עושה את צעדיו הראשונים בלימוד כלי נגינה?
לשם כך הזמינו אנשים ללא ניסיון בנגינה בכינור והציעו להם ללמוד מנגינה פשוטה. שיעור אחד בלבד הפריד בין הניסיון הראשון לשני, אך במהלך הזמן הזה הבחינו החוקרים בשינויים בעבודת המוח של המשתתפים.
♪ המוזיקה מתחילה בתנועה ובשמיעה
כאשר מוזיקאי מנגן, הוא עושה בו-זמנית דברים רבים. היד מכוונת את הקשת, האצבעות מוצאות את מקומן על המיתרים, והשמיעה קולטת את גובה הצליל ואת אופיו.
התנועה מולידה צליל, הצליל הופך לנקודת ציון חדשה, והניסיון הבא כבר נשען על מה שנשמע.
אצל נגן מנוסה רבים מהדברים קורים כמעט בלי שיבחין. אך כיצד מתחיל הדיאלוג הזה להיבנות אצל אדם שרק מתוודע לכלי?
דווקא הרגע הזה עניין את צוות אוניברסיטת נוטינגהאם.
♪ עשרים ושניים מפגשים עם כינור
במחקר השתתפו 22 אנשיםשלא ניגנו בעבר בכינור.
תחילה צפו כיצד כנר מנוסה מבצע מנגינה Twinkle, Twinkle, Little Star. לאחר מכן כל אחד ניסה לנגן אותה בעצמו. במהלך הביצוע תיעדו החוקרים אותות הקשורים לפעילות המוח.
לאחר הניסיון הראשון קיבלו המשתתפים שיעור מכנר ומורה אלאן קירבי. לאחר מכן ניגנו שוב את אותה מנגינה, והחוקרים חזרו על המדידות.
התקבל סיפור על ראשית הדרך ממש: בין שתי הביצועים נוסף ניסיון — האפשרות לשמוע את עצמך, לקבל נקודות ציון חדשות ולנסות שוב.
♪ כינור שנוצר למחקר יוצא דופן
כדי לצפות במוח בזמן הנגינה השתמשו החוקרים במערכת ניידת OPM-MEG. החיישנים שלה ממוקמים בקסדה ומודדים שדות מגנטיים חלשים מאוד הנוצרים כתוצאה מפעילות חשמלית של המוח.
הייחוד של המערכת הוא בכך שהמשתתף יכול לבצע את התנועות הנדרשות לנגינה. החוקרים קיבלו אפשרות לחקור פעולה מוזיקלית בזמן הביצוע עצמו.
נדרש גם כינור מיוחד לניסוי: מתכת עלולה הייתה להפריע לחיישנים הרגישים. אלאן קירבי שינה את הכלי הרגיל והחליף חלקי מתכת בחומרים אחרים. כך חברו יחדיו מיומנותו של המוזיקאי ועבודתם של החוקרים למען מטרה אחת — לראות כיצד אדם מתחיל ללמוד. medicalxpress.com
♪ מה משתנה אחרי השיעור הראשון?
החוקרים שמו לב לפעילות מוחית בתחום טווח הבטא. אחת ההשערות מקשרת אותות כאלה לאופן שבו המוח משווה את התוצאה הצפויה של הפעולה למה שקרה בפועל.
כאשר כנר מתחיל מעביר את הקשת על המיתר, מתגבשת בו בהדרגה ציפייה: איך יישמע הצליל? מה שנשמע מעניק ניסיון חדש לתנועה הבאה.
לאחר השיעור גילו החוקרים שינויים בכמה ממדדים של פעילות זו. והמשתתפים שאצלם השינויים היו בולטים יותר גם שיפרו בממוצע את ביצוע המנגינה במידה רבה יותר.
מדובר במחקר של קבוצה קטנה ושל שיעור אחד. הוא מראה שינויים הקשורים לשלב הראשוני של הלמידה; מן העבודה הזו לא ניתן להסיק כמה זמן הם נשמרים וכיצד הם מתפתחים בהמשך התרגול.
אך הרגע עצמו מדהים: בזמן שאדם מחפש את התנועה הנכונה ומקשיב לכינור, מערכת התפיסה והפעולה שלו כבר מתארגנת מחדש בתגובה לניסיון החדש.
♪ הזכות להתחיל
המפגש הראשון עם הכלי רק לעיתים רחוקות דומה להופעה מוגמרת. הצלילים עשויים להיות בלתי צפויים, התנועות — לא שגרתיות, והמנגינה נבנית בהדרגה מניסיונות בודדים.
ובכל אחד מהם כבר נוכחת יצירה: האדם מקשיב, חש, בוחר ומגלה לעצמו דרך ביטוי חדשה.
המוזיקה מתחילה הרבה לפני ביצוע מושלם. היא נולדת ברגע של עניין — כאשר היד נוגעת לראשונה בכלי, והקשב פוגש את הצליל המתהווה.
♪ מה הסיפור הזה מוסיף לצליל של הפלנטה?
תזכורת לערכו של הצעד הראשון.
כל ניסיון חדש מרחיב את אפשרויותיו של האדם. אנו מתחילים לשמוע גוונים שחלפו בעבר ליד אוזנינו, רוכשים תנועות לא שגרתיות ובהדרגה מוצאים דרך משל עצמנו להישמע.
ובכל פעם שמישהו מרשה לעצמו להתחיל, מצטרף אל הסימפוניה הכוללת של העולם עוד קול ייחודי אחד.
