ביער אמסטרדם, עד 1 בנובמבר, מתקיימת תערוכת אמנות חינמית בשם Het Onzichtbare Zichtbaar ("להפוך את הבלתי נראה לנראה"). שבע עבודות חושפות את החיים הנסתרים של המערכת האקולוגית של היער — מרשתות פטריות ואורגניזמים בקרקע ועד לשינויים בסביבה שאי אפשר להבחין בהם בעין בלתי מזוינת. הפרויקט מציע להביט בנוף הטבעי המוכר מנקודת מבט אחרת ולגלות תהליכים שבדרך כלל נותרים מחוץ לתשומת הלב.
התערוכה מתקיימת ב-Amsterdamse Bos בפעם השנייה: המהדורה הראשונה שלה התקיימה בשנת 2025. השנה המסלול כולל שש מיצבי אמנות תחת כיפת השמיים וסרט תיעודי The Underground Astronaut. כמעט כל העבודות נוצרו במיוחד למקום הזה. הן ממוקמות בין העצים באזור תיאטרון היער Bostheater, והסרט מוקרן במרכז המידע Boswinkel.
הנושא המאחד של הפרויקט הוא הקשרים הנסתרים בטבע. האמנים פונים למחקרים מדעיים, לחומרים טבעיים ולניסויים קוליים כדי להציג תהליכים שקשה לראותם ישירות. היער אינו משמש כתפאורה ליצירות, אלא כסביבה שאליה הן קשורות במשמעות ובחומר.
כאשר תהליכים טבעיים נעשים נשמעים
במיצב Halitus Terrae האמן הנק סחוט משתמש במגביר קול מונומנטלי מפליז ממוחזר, התלוי בין העצים. הצליל הנמוך נוצר על בסיס נתונים אקולוגיים הנאספים ביער אמסטרדם בזמן אמת. שינויים בסביבה הטבעית, שלא תמיד נגישים לראייה, נעשים כאן לחלק מחוויית הצליל.
היצירה מפנה את תשומת הלב לכך שהיער משתנה ללא הרף, גם כאשר מראהו נראה קפוא. נתונים, המיוצגים בדרך כלל במספרים ובגרפים, מקבלים ביטוי פיזי — צליל שאפשר לשמוע ולהרגיש.
גישה אחרת מוצגת ביצירה Het Verstrengelde Lijf של דאשה צפנקו ופים ואן דה נורט. האמנים יצרו מבנה חי מחתיכות עץ ומתפטיר — רשת של חוטי פטריות. למבקרים מוצע להתיישב בין מרכיבי המיצב ולחוש את עצמם בתוך דימוי של הקשרים התת-קרקעיים המשתתפים בחיי היער.
כאן חשוב לא רק מה שמתואר, אלא גם כיצד האדם מתקשר עם היצירה. במקום התבוננות מהצד נוצרת אפשרות לחוש פיזית במרחב הבנוי סביב רעיון התלות ההדדית של יצורים חיים.
הקרקע שומרת את ההיסטוריה, והאקלים מותיר עקבות
ביצירה Dust of Time בעבודתה של סיגריד באננברג הקרקע מוצגת כארכיון של ההיסטוריה הטבעית. האבקה שהשתמרה בה מאפשרת לחקור שינויים בצמחייה ובסביבה לאורך זמן רב. מה שנתפס בדרך כלל כאדמה רגילה מתחת לרגליים מתגלה כנושא מידע על העבר.
האמנית סנמין או בפרויקט Borrowed Skin עוסקת בהשפעת שינויי האקלים על קרקע היער. פסלים טקסטיליים שיכולים לשמש כתלבושות לבישות יוצרים דימויים של סביבה טבעית משתנה. הדוגמאות שלהם קשורות לקצבים של לחות, יובש וקשרים תת-קרקעיים.
במיצב Living Soil משרד העיצוב Inside Outside הופך את חיי הקרקע למוחשיים חזותית. הפרויקט פותח בשיתוף פעולה עם מומחים מתחומים שונים ועם חוקרים מ-Naturalis, מאוניברסיטת ואחנינגן וממרכז המחקר Vrije Universiteit Amsterdam. השפה האמנותית כאן מסייעת להציג מערכת אקולוגית מורכבת שבדרך כלל נותרת מחוץ לטווח הראייה.
דרך נוספת לשנות את התפיסה הרגילה מציע Bad in het Bos של יספר קופמנס. המבקר יכול להתרווח באמבטיה בין העצים ולהאזין לסיפורו של עץ עתיק. היצירה פונה לפרקטיקה היפנית של רחצה ביער — שינרין-יוקו — ומציעה לתפוס את היער לא רק חזותית, אלא גם דרך השמיעה, התחושות הגופניות והשהות בקצב שונה מהרגיל.
את המסלול משלים הסרט התיעודי The Underground Astronaut של הבמאית מרליינה ואן דר ורף. בו חוקר הביולוג האבולוציוני טובי קירס את רשתות הפטריות העולמיות ואת תפקידן במערכות אקולוגיות.
אמנות המבט הקשוב
עבודות התערוכה מציעות דרכים שונות להתקרב לבלתי נראה: לשמוע נתונים על הסביבה, לחוש את מבנה רשת הפטריות, לראות את הקרקע כארכיון או לתאר את חיי היער מנקודת מבט שאינה אנושית. הנושאים המדעיים והאקולוגיים כאן אינם רק מאוירים — הם נעשים לחלק מחווייתו האישית של המבקר.
בכך טמונה ייחודיותו של הפרויקט. כדי להכיר את היצירות יש לנוע בין העצים, לעצור, להקשיב ולהקדיש תשומת לב לפרטים. המבקר אינו מקבל הסבר אחד מוכן על הטבע, אלא פוגש כמה דרכים לתפוס אותו.
התערוכה משנה גם את המבט על היער עצמו. הוא מוצג לא רק כמקום לטיול או למנוחה, אלא כמערכת מורכבת של קשרי גומלין, שבה האדם הוא רק אחד מחלקיה. רבים מהתהליכים הללו התקיימו כאן גם קודם; המסלול האמנותי מסייע להבחין בהם ולראות את הסביבה המוכרת בהקשר חדש.
Het Onzichtbare Zichtbaar פתוחה עד 1 בנובמבר 2026. המסלול חינמי, והיצירות תחת כיפת השמיים נגישות מהזריחה עד השקיעה. כדאי להקצות לטיול כשעה; ביקור במרכז המידע Boswinkel, שבו מקרינים את הסרט ומחלקים מפה, יאריך את הזמן הכולל לכשעה וחצי עד שעתיים.
התערוכה ביער אמסטרדם מראה כיצד אמנות יכולה להרחיב את התפיסה בלי לשנות באופן נרחב את המרחב שסביבה. לעיתים די להביט ביתר תשומת לב במה שכבר נמצא בקרבת מקום — והנוף המוכר נפתח כעולם שכמעט לא הבחינו בו קודם.
