ב רייקסמוזיאום באמסטרדם מתקיימת אחת התערוכות המשמעותיות ביותר של השנה — "מטמורפוזות". התערוכה, שהוכנה בשיתוף עם גלריית בורגזה ברומא, חוקרת את השפעת הפואמה של פובליוס אובידיוס נאזון על האמנות באלפיים השנים האחרונות.
הרעיון המרכזי של התערוכה הוא המסר העיקרי של אובידיוס: "שום דבר לא נשאר ללא שינוי, הכל זורם ומשתנה". הפילוסופיה הזו של תנועה נצחית והתמרה הפכה לאחד ממקורות ההשראה החזקים ביותר עבור אמנים מתקופות שונות — מהרנסנס ועד היום.
הפואמה "מטמורפוזות", שנכתבה בסביבות שנת 8 לספירה, מורכבת מ-15 ספרים ומכילה יותר מ-250 מיתוסים. אובידיוס אסף כמעט את כל הסיפורים היווניים-רומיים הידועים על התמרות: אנשים הופכים לעצים, חיות, פרחים, נהרות וקבוצות כוכבים. דרך הסיפורים הללו הוא הראה שהעולם נמצא בשינוי מתמיד, והגבולות בין האדם, הטבע והאלוהי הם מטושטשים ביותר.
בתערוכה ברייקסמוזיאום רעיון זה נחשף דרך דיאלוג בין תקופות. יותר מ-80 יצירות אמנות יוצאות דופן מדגימות כיצד אמנים מתקופות שונות פירשו את המיתוסים של אובידיוס. כאן שכנות זו לצד זו יצירות של טיציאן וקרוואג'ו, פסלי שיש של ברניני, עבודות של רודן, ברנקוזי, מגריט ולואיז בורז'ואה. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לפרשנויות עכשוויות — מיצבי וידאו, צילומים ואובייקטים, שבהם הסיפורים העתיקים מקבלים משמעות חדשה דרך פריזמה של נושאים עכשוויים: זהות, התמרת גוף, מגדר וכוח.
האוצר של התערוכה פריץ סחולטן מציין: "'מטמורפוזות' הוא לא רק אוסף של מיתוסים. זוהי פילוסופיה של שונות העולם. אנו מראים כיצד אמנים במשך מאות שנים חזרו לאובידיוס, כאשר רצו לומר משהו חשוב על טבע האדם".
התערוכה תופסת מספר אולמות ברייקסמוזיאום ובנויה באופן תמטי — "תשוקה", "רצון", "התמרה", "כוח" ו"נצח". המבקרים יכולים לעקוב כיצד אותו מיתוס (למשל, הסיפור של אפולו ודפנה או פיגמליון) מקבל פרשנויות שונות לחלוטין בתקופות שונות.
לאחר אמסטרדם, התערוכה תצא לרומא, שם תוצג בגלריית בורגזה.
"מטמורפוזות" ברייקסמוזיאום היא לא רק רטרוספקטיבה, אלא הרהור עמוק על טבע האמנות והאדם. בעידן שבו הגבולות בין מציאות לווירטואליות, גוף וטכנולוגיה מיטשטשים כל הזמן, הפואמה של אובידיוס נשמעת רלוונטית במיוחד, ומזכירה שהתמרה היא חוק נצחי של הקיום.
