הבנק המרכזי האירופי הציג עשר תפיסות עיצוב סופיות לסדרת שטרות האירו העתידית — העדכון האמנותי המלא הראשון מזה למעלה משני עשורים, מאז הכנסת האירו למחזור בשנת 2002. עד ה-21 בספטמבר 2026 יוכלו תושבי מדינות גוש האירו להצביע עבור אחד משני נושאים: "תרבות אירופית" או "נהרות וציפורים". מועצת הנגידים של ה-ECB תקבל החלטה סופית עד סוף שנה זו.
נשיאת ה-ECB כריסטין לגארד הדגישה את חשיבות הבחירה הזו: "שטרות האירו הם יותר מסתם אמצעי תשלום. הם אחד הביטויים המוחשיים ביותר של הזהות המשותפת שלנו. הודות לעיצוב המשלב יופי ומשמעות, הם יחזקו את האחדות האירופית שלנו".
עבור הקהילה היצירתית, בולטת במיוחד תפיסת ה"תרבות האירופית". לראשונה בתולדות האירו, מוצע להציג על השטרות לא מוטיבים אדריכליים מופשטים וגשרים סמליים, אלא דמויות תרבות קונקרטיות ואותם מרחבים חיים שבהם מורשתן ממשיכה להדהד כיום.
כשהצופה הופך לחלק מהכסף
המחווה הנועזת ביותר בסדרה היא שטר ה-100 אירו. בצד הקדמי — לאונרדו דה וינצ'י, אמן תקופת הרנסאנס וגאון אוניברסלי. בצד האחורי — מבוגרים וילדים המתבוננים ביצירות אמנות בגלריה או במוזיאון. כאן הצופה אינו רק רקע, אלא הגיבור הראשי של שטר הכסף.
זוהי גישה חדשה מיסודה. שטרות מסורתיים הציגו כמעט תמיד דיוקנאות של מלכים, דמויות היסטוריות או סמלי טבע. כאן, הפעולה העיקרית היא מעשה המפגש של האדם עם האמנות. השטר הופך לא רק לדיוקן של גאון מן העבר, אלא גם לחלון אל ההווה, שבו התרבות חיה בחיי היומיום של האנשים.
בהחלטה זו טמון רעיון עמוק: גאון ללא צופה נותר לא שלם. התרבות אינה קיימת רק בזכות היוצרים, אלא בזכות מיליוני אנשים שסופגים, חווים ומעבירים את התרבות הזו הלאה. הצופה העומד מול הציור מתגלה כנחוץ בדיוק כמו לאונרדו עצמו.
תרבות כתהליך חי
שאר הערכים הנקובים בסדרה מפתחים את ההיגיון הזה של מפגש האדם עם המורשת:
- 5 אירו — מריה קאלאס, זמרת האופרה האגדית, ואמני רחוב
- 10 אירו — לודוויג ואן בטהובן ומקהלת ילדים שרה באולם קונצרטים
- 20 אירו — מארי סקלודובסקה-קירי וסטודנטים באולם הרצאות באוניברסיטה
- 50 אירו — מיגל דה סרוואנטס ואנשים בספרייה ציבורית, שקועים בקריאה
- 200 אירו — ברטה פון זוטנר, האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לשלום, ותושבי העיר בכיכר העיר
הקונספט מוותר במודע על הקיפאון המוזיאוני ועל הראוותנות. במקום דיוקנאות חגיגיים בסגנון קלאסי, הוא מציג את התרבות בתנועתה החיה: מוזיקה שמתנגנת באולמות קונצרטים וברחובות; ידע שעובר ממורה לתלמיד; ספרים שאנשים קוראים; אמנות שמבוגרים וילדים כאחד עוצרים מולה. אלו כבר לא פסלי שיש — זוהי נשימתה של אירופה החיה.
זהו שינוי חשוב בפילוסופיה של הכסף. שטרות האירו הופכים לא רק למאגר זיכרון של העבר — הם מתחילים לספר על האופן שבו תרבות וידע חיים ומשתנים בחברה המודרנית.
קנה המידה והדרך להחלטה
ההיסטוריה של התחרות הזו מעוררת השתאות בהיקפה. בשנים 2025–2026 הגישו יותר מ-1200 מעצבים ואמנים מכל רחבי אירופה את עבודותיהם. חבר שופטים עצמאי המורכב מ-21 מומחים בתחומי העיצוב הגרפי, התקשורת וההיסטוריה בחר 25 פרויקטים מובילים, אשר פותחו לאחר מכן לסדרות מלאות. מתוך 25 אפשרויות אלו בחר חבר השופטים את 10 הסופיות.
הצבעת הציבור עד ה-21 בספטמבר 2026 היא שלב חשוב, אך לא מכריע. במקביל נערך סקר עצמאי של מדגם מייצג של אזרחי גוש האירו. מועצת הנגידים של ה-ECB תבחן את תוצאות שני הסקרים, את דעת המומחים ואת האפשרויות הטכניות לייצור, לפני שתכריז על הזוכה עד סוף 2026. לאחר מכן יעברו השטרות החדשים פיתוח ובדיקות סופיות לפני שיוכנסו למחזור בשנים הבאות.
לראשונה מזה רבע מאה, אירופה לא רק משנה את עיצוב הכסף — היא שואלת את עצמה: מה אנחנו רוצים לראות על השטרות שיעברו מיד ליד בכל יום? ואחת התשובות האנושיות ביותר נשמעת כך: דמויות של אנשים שנפגשים עם תרבות, ויוצרים את העתיד האירופי יחד עם גאוני העבר.
