בשלושה מחסני תצוגה בפארק התרבות סונגשאן מוצגים כ-1200 יצירות של 149 אמנים מ-28 מדינות. השנה היריד משלב אמנות דיגיטלית, מיצבים חושיים ושש קומפוזיציות פנים, ומציע מבט חדש על האופן שבו אמנות יכולה להיות נוכחת בחיי האדם.
תארו לעצמכם ציור שמתחיל לנוע כשמפנים אליו סמארטפון. מיצב תצוגה שאפשר לא רק להתבונן בו אלא גם לחוש אותו דרך ניחוחות. יצירת אמנות שמשתלבת בהרמוניה בעיצוב הסלון והופכת לחלק מן האווירה הביתית. בדיוק חוויות כאלה מציע ה-Taipei New Art Fair ה-16 — אירוע שהופך את ההיכרות עם האמנות לחוויה אישית ורבת-פנים יותר.
לראשונה בתולדותיו איחד היריד שלושה מחסני תצוגה — מס' 2, 3 ו-4 — של פארק התרבות סונגשאן. נושאו — ART into the life — משקף את שאיפת המארגנים להראות כיצד אמנות יוצאת מגבולות חלל התצוגה הרגיל והופכת לחלק מן החוויה היומיומית.
דרכים חדשות לראות: מאמנות דיגיטלית לחוויה חושית
באחד מאולמות התצוגה מציגים ארבעה אמנים טייוואנים עבודות שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית ומציאות מוגברת. הסמארטפון מסייע לחשוף שכבה דיגיטלית נוספת של היצירה: תמונה סטטית מקבלת תנועה ופרטים חזותיים חדשים. הטכנולוגיה הופכת לחלק מן השפה האמנותית ומרחיבה את אפשרויות האינטראקציה המוכרות עם הצופה.
דוגמה אחת לכך הן עבודותיה של האמנית הטייוואנית צ'ן אי-שין. היא מתחילה בציור ידני, ולאחר מכן משלימה את התמונות באנימציית AI ובטכנולוגיות מציאות מוגברת. בעזרת הסמארטפון יכול הצופה לראות כיצד 30 ציורים מתאחדים לסיפור אחד, המלווה בתנועה ובצליל. הכלים הדיגיטליים אינם מחליפים כאן את עבודת היוצרת, אלא הופכים להמשך של כוונתה המקורית.
משתתף אחר במדור הטכנולוגי, טונג שנג-חה, משתמש בבינה מלאכותית ליצירת מקדשים דמיוניים בעלי מבנה דמוי מנדלה. הפרויקט שלו מראה כיצד אלגוריתמים יכולים לסייע לאמן להגשים דימויים חזותיים מורכבים ולחקור צורות חדשות של קומפוזיציה.
פרויקט אחר ביריד פונה בבת אחת לכמה חושים. המיצב "ארבע העונות של מסדרון חֶשִׂי" מחבר ניחוחות צמחיים, יצירות מאבני חן, אסתטיקת תה ומשטחים מחזירי אור. דמותו של האזור ההיסטורי חֶשִׂי נחשפת דרך אסוציאציות עם הטבע שבו ועם חילופי העונות. זהו האזור היחיד ביריד שבו אפשר לא רק לראות את אווירת התצוגה אלא גם לחוש אותה דרך ריחות.
פרויקטים כאלה מראים עד כמה מגוונת יכולה להיות החוויה האמנותית: היא מורכבת מדימוי, מתנועה, מאור, מריח ומהשתתפות אישית של הצופה.
אמנות שרוצים לחיות בה
אחד מחלקיו המרכזיים של היריד הוא הפרויקט Living with Art, שנוצר בשיתוף פעולה עם IW. כאן מוצגות שש קומפוזיציות פנים שבהן יצירות אמנות שכנות לרהיטים, לתאורה ולחפצי יום-יום. היצירות מוצבות לצד ספות, שולחנות ומיטות, ובין שותפי הפרויקט — PP Møbler הדנית ו-Ligne Roset הצרפתית.
בסביבה כזאת האמנות נתפסת אחרת: הצופה יכול לדמיין כיצד ציור או פסל ייראו בסלון שלו עצמו, כיצד ישנו את אווירת החדר ויהפכו לחלק מן הטקסים הביתיים המוכרים. זהו הרעיון של אמנות למען החיים — כאשר היצירה אינה דורשת הזדמנות מיוחדת לפגוש אותה, אלא מלווה את האדם ביום-יום.
אוצרת היריד, צ'יו איחוי, מדגישה ששיתוף הפעולה עם מותגי עיצוב פנים לא נועד להיות רק חיבור בין אמנות לרהיטים. חשוב שהם ייצרו יחד מרחב שבו האדם חי. את הרעיון הזה מבטאת במדויק האמירה שלה: «ביופי לא לומדים — בו נפגשים».
מסגרת ריקה — הזמנה להיות יוצר
הדימוי החזותי המרכזי של היריד, שיצר המעצב וואנג בינג-נאן, הוא מסגרת ריקה שלצדה מצויר אדם עם כוס תה. הקומפוזיציה פונה אל המוטיב הסיני המסורתי של הנוף הממוסגר: קטע נבחר מן העולם שסביב הופך כביכול לציור בתוך חלון או מסגרת.
המארגנים פיתחו את הדימוי הזה ביוזמה יצירתית בשם "מפתיע שגם זה אמנות!". המשתתפים הוזמנו להציב במסגרת דמיונית רגע מחייהם שלהם, שעורר תמיהה או עזר להבחין ביופי שבמוכר. זה יכול היה להיות אור שמש על הקיר, נוף מן החלון, כוס תה או סצנה עירונית אקראית. תוצאות התחרות הוכרזו ביום פתיחת היריד.
ברעיון הזה טמונה אחת המחשבות המעניינות ביותר של התערוכה: האדם הופך ליוצר של קומפוזיציה כאשר הוא בוחר על מה לעצור את המבט ואיזה קטע מן העולם שסביב ראוי להימצא במסגרת. יצירת אמנות יכולה להתחיל בדיוק כך — במבט קשוב על חייו של האדם עצמו.
מפגש עם אמן — הזדמנות לראות את הכוונה מבפנים
ביריד אמנים רבים מציגים את עבודותיהם באופן אישי. המבקרים יכולים לגשת לאמן, לשאול מדוע בחר בצבע או בחומר מסוים, כיצד בנה את הקומפוזיציה ומה היה נקודת המוצא של הרעיון. המארגנים מקדישים תשומת לב מיוחדת לתקשורת הישירה בין היוצרים לקהל: רוב האמנים הטייוואנים במחסן התצוגה השני נוכחים באופן אישי, והמשתתפים הבינלאומיים מגיעים במהלך היריד.
שיחה כזאת מעניינת במיוחד בהקשר של יצירות שנוצרו בעזרת טכנולוגיות חדשות. הצופה יכול ללמוד לא רק כיצד האמן עבד עם כלים דיגיטליים, אלא גם מדוע בחר דווקא בדרך כזאת של אינטראקציה עם הדימוי, אילו החלטות השאיר בידיו ומה ביקש להעביר דרך הצורה שהתקבלה. ככל שהאפשרויות הטכניות מתרחבות, כך נוצרים יותר הזדמנויות לשוחח על הכוונה האישית ועל הבחירה היצירתית.
שיחה כזאת חושפת את היצירה מזווית אחרת. מאחורי העבודה המוגמרת נעשה נראה תהליך יצירתי חי — חיפוש הצורה, תשומת לב לפרטים, השפה האישית של היוצר. הצופה זוכה לא רק לראות את התוצאה, אלא גם להבין טוב יותר כיצד נולדת אמירה אמנותית.
עבור האוצרת צ'יו איחוי זהו גם חלק מן הרעיון של רגישות אסתטית. היריד שואף ליצור יותר הזדמנויות למפגשים עם אמנות — בשיחה עם אמן, ברשם חזותי בלתי צפוי, בריח או בסביבה ביתית מוכרת. לעתים דווקא מפגש כזה הופך לתחילתו של עניין חדש ומשנה את האופן שבו האדם מביט על העולם שסביבו.
אמנות כחלק מן החוויה היומיומית
בתוכנית הבינלאומית של היריד מוצגת גם 101 עבודה, שנבחרה במסגרת התחרות Mix & Max מתוך 3132 הצעות שהוגשו על ידי אמנים מ-70 מדינות. התצוגה משלימה את התוכנית הכללית, המאחדת אמנות בינלאומית, ניסויים טכנולוגיים ועיצוב פנים.
ה-Taipei New Art Fair מראה כמה צורות שונות יכולות ללבוש האמנות העכשווית. היא יכולה לנוע על המסך, לפנות לחוש הריח, להפוך לחלק מן העיצוב הפנימי או להתחיל בהתבוננות פשוטה באור שבחדר של האדם עצמו. הטכנולוגיות מרחיבות את הדרכים ליצור ולתפוס יצירות, אך אינן מבטלות את העיקר — את המבט האנושי, את הכוונה של היוצר ואת האפשרות לדיאלוג אישי.
אולי דווקא בכך טמון הרעיון המרכזי של ART into the life: האמנות אינה מוגבלת לאולם התצוגה. היא יכולה להיווצר במפגש בין עבודת יד לטכנולוגיות דיגיטליות, להפוך לחלק מן המרחב הביתי, לפנות לחושים שונים או להתחיל בהתבוננות פשוטה במוכר. אך יהיה אשר יהיה הפורמט, במרכז נשארת התפיסה האנושית — היכולת להבחין, לחוש ולמצוא משמעות משל עצמה במפגש עם יצירה.




