בתחילת נובמבר 2026 נוצרה על השמש שילוב יוצא דופן של אירועים, שמשך מיד את תשומת לבם של מומחים למזג אוויר בחלל. תחילה הופיע בשדה הראייה אחד החורים הקורונליים הגדולים של השנה — אזור של צפיפות וטמפרטורה נמוכות בקורונה הסולארית בקוטר של כמיליון קילומטרים. מבנים כאלה פולטים לחלל זרמים מואצים של פלזמה. לפי החישובים, כדור הארץ היה אמור להיכנס לזרם הזה בלילה שבין 6 ל-7 בנובמבר לפי UTC ולהישאר בו כמה ימים.
כבר ב-5 בנובמבר אירעה התפרצות בדרגה M3,6 מקבוצת הכתמים 4566, הממוקמת סמוך למרכז דיסקת השמש. זה היה האירוע החזק ביותר מתחילת אוקטובר. לקבוצה היה שטח קטן יחסית, אך תצורה מגנטית ברמת המורכבות הגבוהה ביותר — beta-gamma-delta. שדות כאלה מסוגלים לצבור אנרגיה רבה.
ב-6 בנובמבר ציינו הצופים שחור קורונלי גדול עומד ממש להפוך לגיאואפקטיבי. צפויה הייתה הגעתה של רוח שמש מהירה והפרעות גיאומגנטיות חלשות או מתונות ברמה G1–G2. במקביל החלה פעילות ההתלקחויות לגבור.
ב-7 בנובמבר התמונה התבהרה. כדור הארץ נכנס לזרם של רוח שמש במהירות גבוהה, העולה על 650 קמ"ש. המרכז הלאומי לחיזוי מזג אוויר בחלל של NOAA פרסם אזהרה: מ-19:35 UTC ב-7 בנובמבר ועד 21:00 UTC ב-8 בנובמבר צפוי היה מדד Kp=5, המתאים לסערה גיאומגנטית קטנה G1. באותו יום הפיקה קבוצה 4566 סדרה של התלקחויות מדרגה M, ובהן אירועים M1,2, M1,4 ו-M1,9. לפי נתוני מעבדת האסטרונומיה הסולארית של מכון המחקר לחקר החלל של האקדמיה הרוסית למדעים, במשך היממה של 7 בנובמבר (לפי שעון מוסקבה) נרשמו רשמית על השמש 29 התלקחויות — כולן מקבוצה אחת ויחידה, 4566. בכך שוחזר שיא המאה ה-21, שהושג קודם לכן רק ב-5 במאי 2022 וב-10 בדצמבר 2024. את רף 30 ההתלקחויות ביממה השמש במאה הנוכחית טרם חצתה.
ב-8 בנובמבר עלתה מהירות רוח השמש על 750 קמ"ש. במשך כשש שעות נצפתה סערה גיאומגנטית קטנה G1. הכתם הגדול בקבוצה 4566 ניצב כמעט בדיוק מול כדור הארץ. בימים האחרונים הגיע מספר התלקחויות ה-M מאזור זה לשש. NOAA העריך את ההסתברות להתלקחות מדרגה X ב-8 בנובמבר ב-20 אחוזים, אולם אופי הפעילות ה"מפצפצת", לדעת כמה צופים, הצביע על סיכויים גבוהים יותר. הקבוצה המשיכה לגדול ושמרה על מבנה מגנטי מורכב.
האירועים התפתחו ברצף: תחילה קבע החור הקורונלי הגדול את הרקע בדמות רוח שמש מואצת, אחר כך התעורר על הרקע הזה אזור פעיל אחד, שהפיק לבדו מספר התלקחויות יומי שיא. עד כה לא נרשמו פליטות מסה קורונלית המסוגלות לעורר הפרעות חזקות יותר בהיקפים משמעותיים. ההשפעות הגיאומגנטיות נותרו ברמה G1, המתבטאת בדרך כלל בזוהר קוטבי בקווי רוחב גבוהים ובתנודות קלות במערכות אנרגיה.
עד 9 בנובמבר הזרם מן החור הקורונלי עדיין השפיע על המרחב הסמוך לכדור הארץ, וקבוצה 4566 נותרה במרכז הדיסקה. הפעילות הסולארית, שיצאה מתקופה של שקט יחסי, הראתה כמה מהר קבוצת כתמים מורכבת אחת יכולה לשנות את תמונת מזג האוויר בחלל. ההתפתחות הבאה תהיה תלויה בשאלה אם אזור 4566 ישמור על מורכבותו המגנטית ואם יספיק להפיק התלקחויות חזקות יותר בעודו בעמדה נוחה ביחס לכדור הארץ.