ב-3 ביוני 2026, הפעילות הסולארית לא רק שלא דעכה, אלא אף הציגה שיא חדש. בשעה 07:00 UTC, האזור הפעיל 4455, האחראי להתפרצות ה-M9.3 מאתמול, חולל התפרצות חזקה נוספת בדרגה M7.7. אירוע זה מסווג אף הוא ברמה R2 (בינונית), מה שמאשר כי האזור נותר במצב לא יציב ומורכב.
Strong M7.76 flare Follow live on spaceweather.live/l/flare
בניגוד להתפרצות הקודמת, הפעם תיעדו הצופים סימנים ברורים של פליטת חומר. בתמונות השמש ניתן לראות פלזמה הניתזת מפני השטח. מומחי NOAA צופים כי פליטת מסה עטרתית (CME) הקשורה לאירוע תיראה בקורונוגרפים בשעות הקרובות. על פי הערכות ראשוניות, גם הפליטה השנייה הזו מכוונת לעבר כדור הארץ.
הגיאומטריה של האירועים מוסיפה עניין נוסף. כפי שמציינת הפיזיקאית תמיטה סקוב, זוהי כבר ההתפרצות המשמעותית השנייה מאותו אזור בדיוק, הנמצא ב"אזור הפגיעה" בכדור הארץ. ענן הפלזמה הראשון, שנפלט במהלך התפרצות ה-M9.3, כבר עושה את דרכו אל כוכב הלכת שלנו. הפליטה השנייה עלולה להיקלע ל"פקק תנועה" בכביש המהיר הבין-פלנטרי, מה שעשוי להעצים את האפקט המצטבר. על פי תחזיות NASA, המכה הראשונה צפויה סביב אמצע היום ב-4 ביוני, והשנייה – לקראת סופו.
רצף כזה של התפרצויות ממקור יחיד אינו שכיח, והוא הופך את תחזית מזג האוויר בחלל למעניינת במיוחד. מדענים עוקבים מקרוב אחר האינטראקציה בין שני העננים: אם השני "ישיג" את הראשון, הסערה הגיאומגנטית עלולה להיות ממושכת או עצימה יותר. נכון לעכשיו, עוצמת ההשפעה המדויקת נותרה בסימן שאלה – הרבה יהיה תלוי במהירות, בצפיפות ובאוריינטציה המגנטית של הפלזמה.
אזור 4455 ממשיך להתפתח ושומר על תצורה מגנטית מורכבת. משמעות הדבר היא שההסתברות להתפרצויות נוספות, כולל כאלו מדרגה X, נותרת גבוהה בימים הקרובים. תצפיות בזמן אמת מראות כי השמש חזרה לשלב פעיל לאחר תקופה של שקט יחסי, מה שממחיש עד כמה המצב יכול להשתנות במהירות.
מומחים ברחבי העולם ממשיכים בניטור. ביממה הקרובה יתבהרו הנתונים לגבי פרמטרי ה-CME, מה שיאפשר לדייק את התחזיות בנוגע לסערות גיאומגנטיות אפשריות, זוהר הקוטב והשפעה על טכנולוגיות.
