ענני פלזמה, שנעו לעבר כדור הארץ מתחילת אוקטובר, הגיעו לכדור הארץ ב-10 באוקטובר. בסביבות 14:34 UTC הופיעה ברוח השמש חתימה ברורה של פליטת מסה כלילית, וב-15:16 UTC רשמו המגנטומטרים דחף פתאומי. NOAA העלתה בהדרגה את רמת ההתראות: תחילה צפו מדד Kp=5 (G1), אחר כך Kp=6 (G2), ועד 17:42 UTC — Kp=7 ומעלה (G3, סערה חזקה).
המכה התבררה כחזקה ומהירה במידה ניכרת מרוב ההערכות המוקדמות. השדה הגאומגנטי הגיע לרמת G3 כבר בסביבות 17:58 UTC, ולפי מדד הרזולוציה הגבוהה Hp30 נרשמו לזמן קצר ערכים המתאימים אפילו ל-G4. מהירות רוח השמש עלתה במהירות מכ-380 לכמעט 890 ק"מ/שנייה, השדה המגנטי התחזק, והמרכיב הדרומי Bz צלל עמוק מטה. עבור קווי הרוחב הגבוהים של אירופה הדבר יצר תנאים טובים לזוהר הקוטב.
באותו יום, ב-10 באוקטובר, פלט האזור הפעיל AR4549 התפרצות נוספת מדרגה M6.4–M6.5. היא התרחשה כמעט במקביל להגעתו של הענן הקודם. גם הפליטה החדשה נעה לעבר כדור הארץ, אם כי לא ממש לאורך הקו המרכזי.
עד 11 באוקטובר הסתיים השלב העיקרי של הסערה החזקה. התנאים הלכו והתרככו בהדרגה, אולם בדרך נותרה מכה נוספת — מההתפרצות של היום הקודם. צפו שהיא תגיע במהלך היממה-שתיים הבאות.
ב-12 באוקטובר המשיכה השמש בפעילותה. שני סיבי פלזמה גדולים (פילמנטים) ניתקו ונעו לערך לעבר כדור הארץ. ככל הנראה לא תהיה פגיעה ישירה, אך ייתכן חיכוך צדי בעוד 2–3 ימים. במקביל, כדור הארץ נמצא תחת השפעת רוח שמש מהירה מחורים כליליים גדולים. שילוב זה שומר על הסתברות מוגברת להפרעות גאומגנטיות חדשות ולזוהר הקוטב בקווי רוחב בינוניים בשבוע הקרוב.
סדרת האירועים, שהחלה בגידול הכתמים במרכז הדיסקה ב-5–6 באוקטובר, עברה דרך סערות מתונות ולאחר מכן חזקות. רמת G3 הפכה לאפיזודה הבולטת ביותר של הסתיו הנוכחי. כעת הפעילות נעה בהדרגה לעבר הקצה המערבי של דיסקת השמש, אך פליטות פילמנטים טריות וזרמים מחורים כליליים מלמדים שהתקופה השקטה טרם הגיעה. התצפיות נמשכות, וההשפעות המדויקות של הפליטות החדשות יתבררו לאחר ניתוח נתוני הקורונוגרפיה.
