נשימת החור השחור בלב שביל החלב

מחבר: Uliana S

החור השחור הסופר-מסיבי במרכז הגלקסיה שלנו, Sagittarius A*, משגר רוח קוסמית חמה — זה מה שהמדענים חיפשו במשך יותר מ-50 שנה.

במרכז הגלקסיה שלנו, במרחק של כ-26 אלפי שנות אור מכדור הארץ, נמצא החור השחור העל-מסיבי קשת A* (Sgr A*). במשך מיליארדי שנים הוא "ישן" בשלווה יחסית, ורק לעיתים רחוקות בולע מנות קטנות של גז. התיאוריה חזתה מזמן שבתזונה כזו, חור שחור אמור לא רק לבלוע חומר, אלא גם לפלוט חלק ממנו בחזרה בצורת רוחות עוצמתיות. עם זאת, הוכחות ישירות לכך עבור החור השחור הביתי שלנו היו חסרות זמן רב. כעת, הודות לתצפיות של רדיו-טלסקופ ALMA ומצפה הכוכבים בקרני רנטגן Chandra, המדענים ראו סוף סוף את ה"נשימה" הזו.

החוקרים מארק גורסקי ולנה מורצ'יקובה אספו במשך כמה שנים נתונים מ-ALMA באורך גל של 1.3 מילימטר. הם התמקדו בקרינה של מולקולות פחמן חד-חמצני (CO) – אינדיקטור אמין לגז מולקולרי קר בסביבת החור השחור, במרחק של כמה שנות אור בלבד (כפרסק אחד) ממנו. המשימה לא הייתה פשוטה: Sgr A* עצמו מאיר בבהירות בתחום הרדיו, והקרינה המשתנה במהירות שלו מטשטשת את האותות החלשים מהגז שמסביב. המדענים נאלצו לפתח שיטות מורכבות למידול ולהפחתת הרקע הזה.

התוצאה עלתה על הציפיות. המפה החדשה התבררה כרגישה פי 100 וכבעלת רזולוציה גבוהה פי 80 מהקודמות. עליה התגלה בבירור חלל ענק בצורת חרוט בגז הקר – "ריק" עצום, המופנה ישירות הרחק מהחור השחור. בדיוק במקום שבו הגז הקר נעלם, הנתונים של Chandra הראו מילוי בגז רנטגן חם. זוהי עדות קלאסית לרוח פעילה: זרם חם, הפורץ מסביבת החור השחור, או שמטאטא את החומר הקר, או שמחמם אותו עד שהוא הופך לבלתי נראה בתחום הרדיו.

על פי הערכות המחברים, רוח כזו נושבת כבר לפחות 20 אלפי שנים. היא חלשה יחסית בהשוואה לסילונים עוצמתיים בגלקסיות פעילות, אך עבור מרכז הגלקסיה השקט שלנו מדובר בתופעה משמעותית. היא עוזרת להסביר כיצד החור השחור העל-מסיבי מווסת את כניסת הגז ומשפיע על האבולוציה של המרחב שמסביב – החל מיצירת כוכבים ועד לדינמיקה של האזורים המרכזיים.

תגלית זו היא תוצאה של עבודה מאומצת רבת שנים ועיבוד נתונים חדשני. היא סוגרת תעלומה בת חצי מאה ומעניקה לאסטרונומים כלי חדש להבנת ההתנהגות של חורים שחורים "רדומים". כעת אנחנו צעד אחד קרוב יותר לדמיין מה קורה בלב שביל החלב, שבו ה"נשימה" השקטה של הענק מעצבת את הקוסמוס שמסביב.

התגלית פורסמה ב- The Astrophysical Journal Letters (arXiv:2509.10615).

40 צפיות

תגובות

מצאתם טעות או אי-דיוק?הערותיכם ייבחנו בהקדם האפשרי.