מול חופי האי הקנדי אנטיקוסטי בספטמבר 2026 תיעדו חוקרים זוג לווייתנים מצויים צפון-אטלנטיים, ורק לאחר שבועות של ניתוח התמונות התברר: לפניהם גור שלא היה ידוע קודם לכן. האם, נקבה בת 38 בשם סילט, כבר הביאה לעולם צאצאים בפעם השישית, אך הגור הזה חמק מתשומת לבם של המדענים במהלך ספירות החורף מול החוף הדרום-מזרחי של ארצות הברית. כעת מספר הוולדות הרשומים בעונה הגיע ל-24 — הנתון הגבוה ביותר מאז 2009.
אוכלוסיית Eubalaena glacialis מונה כ-380 פרטים וממשיכה להצטמצם מאז 2010. כל חיים חדשים זוכים כאן להערכה מיוחדת: בעדר נותרו רק כ-70 נקבות פעילות רבייה. הגור, שמשקלו כ-שבע טונות, נולד ככל הנראה בפברואר, אך האם הצליחה להימנע ממסלולי התצפית המקובלים. "החמצות" כאלה נדירות — הודות לקטלוג צילומים נרחב מתעדים המדענים בדרך כלל כמעט את כל הוולדות.
את התגלית עשו מומחי הארגון ללא כוונת רווח Mingan Island Cetacean Study במפרץ סנט לורנס. התמונות הועברו למרכז לחיי האוקיינוס על שם אנדרסון קאבוט באקווריום של ניו אינגלנד, שם השוו אותן עם מאגר הנתונים ואישרו: אכן מדובר בבן חדש של האוכלוסייה. המדענים מציינים כי סילט כבר שרדה כמה הסתבכויות בציוד דיג, ויכולתה לשאת גור ולגדל אותו בהצלחה נראית בעלת ערך מיוחד.
עונת 2025–2026 הייתה הרביעית בפוריותה בכל תולדות התצפיות. לאחר תקופה של ירידה, שבה איבדה האוכלוסייה כרבע מפרטיה, השנים האחרונות מביאות אופטימיות זהירה. עם זאת, הישרדות המין עדיין תלויה בירידה בתמותה מהתנגשויות בכלי שיט ומהסתבכויות בציוד, וכן בשימור שטחי ההזנה במימיה הקרים של האוקיינוס האטלנטי.
כל גור "בלתי נראה" כזה מזכיר עד כמה הטבע שברירי ובו-זמנית עמיד: גם בתנאי לחץ כבד האדם עלול להחמיץ במקרה לידתם של חיים חדשים, אך הלידה הזו בכל זאת מתרחשת ומעניקה סיכוי להמשך הדור. תגליות כאלה מראות שתצפיות שיטתיות ושיתוף פעולה בינלאומי בין מדענים נותרו כלים מרכזיים להגנה על מינים נדירים.
