באוקיינוס שבו גופיהם הענקיים של הלווייתנים הימניים חמקו פעם כצללים של ימים קדומים, נותרו מהם כעת רק 382. לפי הערכה עדכנית של הקונסורציום ללווייתן הימני הצפון-אטלנטי, בשנת 2025 הצטמצמה אוכלוסיית Eubalaena glacialis ב-1.8 אחוזים לעומת השנה הקודמת.
ירידה קטנה אך מדאיגה זו קטעה את הצמיחה השברירית של השנים האחרונות. מספר הנקבות המתרבות נותר יציב ברמה של 73, ובעונת 2025–2026 נולדו 24 גורים — המספר הגבוה ביותר מאז 2009. עם זאת, כבר תועדו שני מקרי מוות בשנת 2026, והמומחים מציינים כי הסבירות היא שההפסדים בפועל גבוהים יותר: רק כשליש מן החיות המתות מתגלות.
האיומים העיקריים נותרו כשהיו: הסתבכות בציוד דיג והתנגשויות בכלי שיט. שינוי האקלים מזיז את הפלנקטון — מזונם העיקרי של הלווייתנים — ומאלץ אותם לנדוד למים מסוכנים יותר. בעשורים האחרונים איבד המין כרבע מן הפרטים לעומת השיא בשנת 2011, אז מנו 483.
סיפורם של הלווייתנים הללו הוא סיפור של השפעה אנושית. ציד הלווייתנים המסחרי כמעט הכחיד אותם עד שנות ה-1930, וכיום התעשייה והשיט ממשיכים להפעיל עליהם לחץ. אפילו שיא של לידות אינו מבטיח התאוששות, אם הפרטים הצעירים אינם מגיעים לבגרות.
המדענים מדגישים: בלי חיזוק אמצעי ההגנה — הפחתת מהירות כלי השיט, שינוי ציוד הדיג ושיתוף פעולה בינלאומי — המין יישאר על סף הכחדה. שינויים חיוביים אפשריים, כפי שמראות השנים שעברו, אך הם דורשים מאמץ מתמשך.
כל לידה וכל מוות שנמנע הם צעד לכך שהענקים הקדומים הללו ימשיכו לחרוש את האוקיינוס.
