התעלמות ממחשבות לעומת ניהולן
❓שאלה:
האם העצה לא להקשיב לזרם המחשבות, להנמיך את עוצמתן בראש, להתעלם מ"טחנת המילים" ומהפסולת המנטלית - היא בבחינת הימנעות מהחיים?
❗️תשובת לי:
ובכן, זו עצה הדומה לומר: "היו בריאים ועשירים – זה נעים יותר מלהיות עניים וחולים".
כדי "לא להקשיב" ו"להנמיך", עליכם קודם כל להיות מודעים לעצמכם כמי שמייצרים את המחשבות הללו בעצמכם. כלומר, לקחת אחריות על המחשבות, ולא להתחבא מהן. שכן עצות כאלו לגבי "מחשבות טורדניות" נראות בדיוק כמו משחק מחבואים, ולא כמו ניהול של התהליך.
כיצד לנהל את התהליך – זהו נושא של אמונות ותפיסה מתוך הלב, דבר שמתחזק משמעותית באמצעות קרקוע.
כאשר נושא ה"מנהל" (המתבונן) נתפס כמציאות אישית ולא כ"עצות מפי אחרים", אז אתם מתבוננים במחשבות באופן ישיר. ואז ניתן "להנמיך" אותן לא כהתעלמות, אלא כבחירה במצב הוויה אחר.
במקרה כזה אינכם נמנעים מדבר – המחשבות אינן סתם מופיעות, אלא אתם רואים מניין ומדוע הן מגיעות. לאחר מכן אתם משנים את ה"מדוע" הזה כך שהמחשבות ישרתו אתכם. וכל מיני "מחשבות שליליות" או "מחשבות לא קרואות" הופכות לאינדיקטורים למשהו שניתן להמשיך ולקיים איתו אינטראקציה פורייה.
