ברזל נוזלי בגלעין החיצוני של כדור הארץ, השוכן כ-2200 קילומטרים מתחת לפני השטח, שינה פתאום את תנועתו. תחת האוקיינוס השקט, זרם אדיר של חומר מותך עבר ב-2010 מזרם מערבי חלש לזרם מזרחי חזק.
מדענים עדיין אינם יכולים להסביר מה גרם לתפנית הזו. נתונים מלווייני סוכנות החלל האירופית, ובכללם המשימות Swarm ו-CryoSat, וכן תצפיות מוקדמות יותר של CHAMP ו-Ørsted, אפשרו לעקוב אחר האירוע בפירוט.
מחקר שפורסם ב-Journal of Studies of Earth's Deep Interior מראה כי שינויים כה נרחבים בסירקולציה של הגלעין עשויים להתרחש הרבה יותר מהר מכפי שסברו בעבר. קודם לכן סברו כי זרמים רחבי היקף הם יציבים יחסית לאורך עשורים.
המחבר הראשי של העבודה, פרדריק דאל מדסן מאוניברסיטת אדינבורו, מציין: "התפנית רחבת ההיקף בזרם תחת האוקיינוס השקט מעלה שאלות חדשות בנוגע להתנהגות השכבות העמוקות של כדור הארץ". הוא מוסיף כי הזרם המזרחי החזק החל להיחלש בערך מ-2020.
חוקרים משערים כי קיים קשר אפשרי בין התפנית הזו לבין שינויים בגלעין הפנימי, המתועדים על פי נתוני גאודזיה וסייסמולוגיה. מה עומד מאחורי השינויים העמוקים הללו?
השינויים בגלעין אינם מהווים איום ישיר על בני אדם או על האקלים, אך הם משפיעים ישירות על השדה המגנטי של כוכב הלכת. שדה זה מגן על כדור הארץ מפני קרינה סולארית והוא חיוני לניווט ולפעילות לוויינים.
מנהלת המשימה Swarm, אניה סטרומה, מדגישה את ערכן של מדידות לווייניות ארוכות טווח: הן מאפשרות לעקוב אחר התפתחות הגאודיינמו בזמן אמת. מדענים מתכננים להמשיך בניטור כדי להבין אם התפנית היא תנודה קצרת מועד, חלק ממחזור או מצב יציב חדש.
לדברי חברת סגל המחקר של המשימה, אליזבטה יורפידה, שינויים אזוריים עשויים להיווצר בתוך עשור בלבד. הדבר פותח אפשרויות חדשות לחקר האינטראקציה בין הגלעין החיצוני, הגלעין הפנימי והמעטפת התחתונה.
