בית משפט פדרלי בוושינגטון דחה את תביעת משרד המשפטים של ארצות הברית, שדרשה מהמדינה למסור רשימת בוחרים מלאה וללא עריכה. השופטת קימברלי אוונסון, שמונתה בתקופת ביידן, קבעה כי הדרישה מפרה את החוק הפדרלי.
ממשל טראמפ ביקש לקבל נתונים, ובהם תאריכי לידה, מספרי רישיונות נהיגה וארבע הספרות האחרונות של מספרי ביטוח לאומי. מדינת וושינגטון הציעה לספק גרסה שבה הושמטו הפרטים החסויים, אך הרשויות הפדרליות עמדו על גישה מלאה.
פסיקה זו הייתה הניצחון ה-25 ברציפות של מדינות בתיקים דומים. משרד המשפטים הפסיד בכל התביעות שהוגשו נגד יותר מעשרים מדינות ומחוז קולומביה, שסירבו למסור מאגרי נתונים מלאים של בוחרים.
מזכיר המדינה של וושינגטון, סטיב הובס, ציין כי בקשות מסוג זה הן ניסיון להתערבות פדרלית בארגון הבחירות, אשר לפי החוקה נמצאות בסמכות המדינות. הדמוקרטים ופעילי זכויות אדם מכנים את שרשרת הניצחונות המשפטיים גורם מרתיע חשוב נגד הרחבת סמכויות הממשל הפדרלי.
מדוע הממשל ממשיך להגיש תביעות חרף הסירובים העקביים של בתי המשפט? ייתכן שהתשובה טמונה באסטרטגיה רחבה יותר לבדיקת רשימות הבוחרים לאיתור מי שאינם אזרחים.
פסיקת בית המשפט מחזקת את עמדת המדינות במחלוקות על פרטיות הנתונים ועל חלוקת הסמכויות בין המרכז הפדרלי לאזורים. תיקים דומים ממשיכים להתברר, אך המגמה נותרת לעת עתה חד-משמעית.
