באולם פאולוס ה-6 בוותיקן התאספו כשבעת אלפים איש — שחקנים, מאמנים, סטודנטים ואוהדים משתי אוניברסיטאות קתוליות. האפיפיור לאו ה-14, האמריקאי הראשון על כס פטרוס הקדוש ובוגר וילאנובה משנת 1977, קיבל את פני המשלחות של alma mater שלו ושל יריבתה הוותיקה — נוטרדאם. הפגישה התקיימה ערב פתיחת עונת הכדורסל במכללות ברומא, והפונטיפקס מצא את עצמו מיד במצב המוכר לכל אוהד: בין שתי קבוצות שהוא חש כלפיהן אהדה שונה.
לאו ה-14, ששמו בעולם רוברט פרֶבוֹסט, גדל בצד הדרומי של שיקגו, שם נשמעה לעתים קרובות הקריאה "Go Irish". אך את התואר במתמטיקה הוא דווקא קיבל בוילאנובה. "האפיפיור אינו נוקט צד," התלוצץ בפני קהל צוחק. "פרֶבוֹסט, עם זאת, חושב אחרת, אבל כרגע לא נעשה זאת". הבדיחה הרגיעה את האווירה, אך מאחוריה עומדת שאלה רצינית יותר: כיצד ראש הכנסייה הקתולית שומר על נייטרליות כשספורט ואמונה מצטלבים בצורה כה הדוקה, כמו במשחק הזה של "Eternal City Tip-Off".
האירוע אינו רק מחווה לאפיפיור האמריקאי. שני בתי ספר קתוליים הביאו לרומא את קבוצות הגברים והנשים שלהן כדי לפתוח את העונה דווקא כאן, ביום כל הקדושים. עבור וילאנובה זהו שיבה הביתה: פרֶבוֹסט לא רק למד שם, אלא גם עודד את "החתולים הפראיים" כבר בשנות הסטודנט שלו. עבור נוטרדאם — הזדמנות להראות שהיריבות יכולה להישאר הוגנת ומכובדת אפילו תחת כיפות הוותיקן. כשבעת אלפים אוהדים מילאו את האולם לאחר מיסה מיוחדת בבזיליקת פטרוס הקדוש.
האפיפיור ניצל את הפגישה כדי להזכיר את תפקידו של הספורט בעידן שבו הטכנולוגיה מפלגת אנשים יותר ויותר. "ספורט הוא דרך מוחשית לקרב בין אנשים, ללמד שיתוף פעולה ותמיכה הדדית," אמר. מילים אלו נשמעו בעלות משקל מיוחד על רקע הניתוח שעבר לאחרונה בריאותו: הפונטיפקס בן ה-71 עדיין מחלים, אך מצא כוח לברך אישית את הספורטאים הגבוהים, לקבל במתנה חולצות וכדורים מוזהבים. הוא אף עלה על במה מוגבהת כדי להשתוות בקומתו לכדורסלני נוטרדאם.
מאחורי הקלילות החיצונית מסתתרת שכבה עמוקה יותר. בעולם שבו הספורט הפך זה מכבר לחלק מהפוליטיקה הגדולה, מהעסקים ומהמדיה, האפיפיור מזכיר: המשחק יכול להישאר מרחב למפגש אמיתי. איש אינו נולד אלוף, כשם שאיש אינו נולד קדוש — מחשבה זו נשמעה בדבריו. הספורט כאן אינו רק בידור, אלא בית ספר לאופי, ואולי גם צעד לקראת קדושה בחיי היום-יום.
הפגישה בוותיקן מראה עד כמה הקתוליות האמריקאית עדיין קשורה קשר הדוק לספורט האוניברסיטאי. שני בתי ספר, המופרדים במאות קילומטרים וביריבות ותיקה, מצאו את עצמם יחד ברומא הודות לאדם אחד — הפונטיפקס, שזוכר גם את ילדותו בשיקגו וגם את שנותיו בוילאנובה. הנייטרליות של לאו ה-14 אינה מבטלת את הקשרים האישיים, אלא הופכת אותם לגלויים ואנושיים.
בסופו של דבר, הספורט שוב מוכיח את כוחו: הוא מסוגל לאסוף אנשים גם במקום שבו פוליטיקה וטכנולוגיה מפרידות ביניהם לצדדים שונים. עבור האוהדים והשחקנים זהו לא רק פתיחת עונה — זו תזכורת שמאחורי הנקודות והתארים תמיד עומדים סיפורים חיים וערכים משותפים.
