קרלוס אלקראס לא רצה לקחת דבר כמובן מאליו. אחרי ארבעה חודשים וחצי בלי טורנירים הוא חזר למגרש וכבר בטורניר היחידים השני שלו הניף את הגביע — Japan Open בטוקיו. בגמר ניצח הספרדי את הצ'כי ייז'י להצ'קה בתוצאה 7-6(4), 6-4 והגן על התואר, והיה לראשון מאז פיט סמפראס שהצליח לעשות זאת שנתיים ברציפות.
פציעה בשורש כף היד הוציאה את אלקראס מכלל פעילות מאפריל ועד סוף אוגוסט. הוא החמיץ את רולאן גארוס ואת ווימבלדון, וחזר רק ל-US Open, שם הגיע לרבע הגמר. בטוקיו הוא שוב לא הציג טניס מושלם לאורך כל השבוע, אבל ברגעים המכריעים מצא פתרונות. בגמר להצ'קה הוביל 3-1, אך אלקראס השווה ובשובר השוויון רשם רצף של חמש נקודות ברציפות.
הניצחון היה עבורו התואר השלישי בעונה — אחרי Australian Open וה-Qatar Open בפברואר. זהו הגביע ה-27 בקריירה של הספרדי בן ה-23. ראוי לציון שההצלחה הגיעה שעות ספורות בלבד לפני הודעתו של יאניק סינר על סיום העונה מוקדם בגלל בעיות בברך. שניים ממובילי הטניס העולמי מצאו את עצמם משני עברי הקו הפציעות.
אלקראס עצמו הודה: הוא לא ידע אם יחזור לתוצאות מנצחות כל כך מהר. "לא רציתי לקחת דבר כמובן מאליו", אמר לאחר המשחק. "לא ידעתי אם אנצח טורניר העונה. אני פשוט מגיע, נותן הכל ורואה מה ייצא מזה". המילים האלה חושפות את מהות הרגע: אפילו עבור גאון טניס, חזרה אחרי הפסקה ארוכה אינה תהליך אוטומטי, אלא עבודה יומיומית על הספקות ועל הגוף.
תארו לעצמכם כנר שאחרי שבר באצבע שב ואוחז בכלי. הצלילים הראשונים אינם מושלמים, אבל הוא כבר יודע לגרום למיתרים לשיר בדיוק כשצריך. אלקראס בטוקיו שיחק בדיוק כך: לא תמיד יפה, אבל מדויק ברגעים הנכונים. 85 האחוזים שלו של נקודות שזכה בהן בהגשה הראשונה בגמר — אינם מקריות, אלא תוצאה של יכולת ההסתגלות.
התואר הזה אינו רק סטטיסטיקה. הוא מראה כיצד משתנה טבע השליטה בטניס המודרני: סיבולת ויציבות פסיכולוגית הופכות חשובות יותר מצורה מושלמת בפתיחת העונה. אלקראס כבר העפיל לטורניר הגמר של ה-ATP ומתכונן לשאנגחאי. השאלה כעת אינה אם ישוב לפסגה, אלא עד כמה רחוק יוכל להגיע לאחר שלמד להעריך מחדש כל ניצחון.
