קרלוס אלקראס לא רק לקח את התואר בווינה — הוא הוכיח שברמת ATP 500 אין לו יותר מתחרים. בגמר 1 בנובמבר הספרדי פירק את אלכס דה מינאור בתוצאה 6:1, 6:4 והאריך את רצף הניצחונות שלו בטורנירים בקטגוריה הזו ל-26 משחקים.
העונה של 2026 הייתה מורכבת עבור אלקראס: אחרי Australian Open הגיעה הפסקה של ארבעה חודשים בגלל פציעה בשורש כף היד. החזרה לדוחה ולטוקיו כבר הראתה שהספרדי חזר לכושרו הקודם. וינה הייתה המשך הגיוני — התואר הרביעי השנה ו-16:0 מושלמים ברמת ATP 500.
המפתח להצלחה בבירה האוסטרית לא היה רק בחבטות. אלקראס התלונן בעבר לעיתים קרובות על כדורים כבדים ואיטיים באולם. כאן הוא החליט פשוט לקבל את התנאים ולשנות את ההגשה עוד לפני הטורניר. התוצאה — 81 אחוזי זכייה בנקודות בהגשה הראשונה בגמר ואף מערכה לא הפסידה במשך כל השבוע.
דה מינאור, שעבורו היה זה כבר ההפסד השביעי ברציפות לאלקראס, התנגד במערכה השנייה זמן רב יותר, אך לא הצליח לשנות את המהלך. הספרדי לקח נקודות מפתח ברגעים המכריעים, והאוסטרלי שוב נותר בלי שבירה אחת.
הניצחון בווינה הוא לא רק סטטיסטיקה. הוא מראה כיצד אלקראס למד להפוך חולשות אפשריות ליתרון. אחרי הפציעה הוא חזר לא רק חזק יותר, אלא כשחקן בוגר יותר, שאינו מתלונן על התנאים אלא משתמש בהם.
כעת הספרדי בן ה-23 צועד בביטחון לפריז מאסטרס ולטורניר הגמר בטורינו. הרצף שלו ב-ATP 500 כבר הפך להיסטורי, והשאלה אם מישהו יצליח לעצור את המרוץ הזה נותרת פתוחה עד העונה הבאה.
