בגלקסיה הספירלית NGC 4559, במרחק של כ-30 מיליון שנות אור מכדור הארץ, מתחולל זה עשורים מחזה קוסמי שהעמיד את האסטרונומים בתמיהה במשך זמן רב. הכוכב המסיבי AT 2016blu — ענק חם שמסתו אינה פחותה מ-33 מסות שמש — התפרץ שוב ושוב בבהירות כה רבה, עד שפליטת האור שלו הזכירה התפרצות סופרנובה. אך הכוכב לא נהרס. בין השנים 2012 ל-2026 תיעדו החוקרים לא פחות מ-27 התפרצויות כאלה, החוזרות בערך כל 113 ימים. הם כינו אותו "מתחזה הסופרנובה" — משתנה כחול זוהר, משתנה כחול בלתי יציב, שלעתים התלקח ולעתים דעך, והמשיך להתקיים.
במשך זמן רב נותרה סיבת ההתפוצצויות הסדירות הללו בגדר תעלומה. תצפיות אופטיות הראו רק קפיצות חדות בבהירות. כדי להבין את המנגנון היה צורך באורך גל אחר — קרינת רנטגן. וכאן נכנסה לתמונה מצפה צ'נדרה. הצוות בראשות מוז'גאן אגהחנלו מאוניברסיטת וירג'יניה תכנן את התצפיות בקפידה. הכוכב נעקב אחריו בעזרת טלסקופי KAIT, רשת Las Cumbres Observatory ואף יותר מ-30 אסטרונומים חובבים מ-AAVSO. כאשר במרץ 2026 החל AT 2016blu שוב להתבהר, הופנה אליו צ'נדרה במצב "Target of Opportunity".
הנתונים שהתקבלו בין 24 ל-27 במרץ 2026 היו מכריעים. בתחום הרנטגן הפך הכוכב לבהיר לפחות פי 100 מאשר בתצפיות הארכיון של צ'נדרה משנים 2001–2002, שנעשו עוד לפני ההתפרצויות הידועות. קרינת הרנטגן הייתה חזקה דיה כדי לשייך את המקור למועמדים למקורות רנטגן אולטרה-זוהרים. ההתנהגות הזו מוסברת היטב בנוכחות בן לוויה נסתר — כוכב נייטרונים או חור שחור בעל מסה כוכבית.
שני העצמים נעים במסלול אליפטי מוארך. כל 113 ימים הם מתקרבים זה לזה. ברגעים אלה מתחיל בן הלוויה ללכוד באופן פעיל חומר שנפלט מן הכוכב הענק. הגז נופל על העצם הקומפקטי, מואץ כמעט למהירות האור, מתחמם לטמפרטורות מפלצתיות ומתפרץ בקרינת רנטגן. קרינה זו, בתורה, מחממת את החומר שמסביב, אשר זוהר לאחר מכן בבהירות בתחום האופטי — אותן התפרצויות בדיוק שנצפו במשך שנים.
תוצאות המחקר פורסמו ב-9 בנובמבר 2026 בכתב העת The Astrophysical Journal. עבודתם של אגהחנלו ועמיתיו הייתה הגילוי הראשון ברנטגן של כוכב מסוג זה, והמקרה הראשון שבו זוהה באופן מהימן בן לוויה קומפקטי אצל משתנה כחול זוהר עם התפרצויות סדירות. המערכת התבררה כזוג רנטגן מסיבי — עצם נדיר ויקר ערך למחקר.
תגלית זו חורגת הרבה מעבר לכוכב אחד. היא מסייעת להבין כיצד מתנהגים כוכבים מסיביים לפני התפרצויות סופרנובה אמיתיות, ושופכת אור על טיבם של מקורות רנטגן אולטרה-זוהרים. בקנה המידה של היקום, שבו מפרידים בינינו לבין הגלקסיה הזו מיליוני שנות אור, שני עצמים — כוכב ענק בלתי יציב ובן זוגו הבלתי נראה והצפוף — יוצרים קצב התפרצויות מדויק, כמעט מכני. חומר, טמפרטורה, כבידה ותנועה מסלולית מצטרפים לתהליך אחד, החוזר על עצמו שוב ושוב.
כשמתבוננים במערכות כאלה, מורגש במיוחד עד כמה היקום מורכב ובו בזמן הרמוני. אין בו תפאורה מקרית: אפילו במרחק שממנו נמשך האור אלינו עשרות מיליוני שנים, ממשיכים לפעול אותם חוקים בדיוק, הקושרים כוכבי ענק לשרידים הקומפקטיים של אחיהם. AT 2016blu ובן לוויהּ הנסתר הם תזכורת נוספת לכמה דרמות אדירות וכמעט בלתי נראות מתרחשות בחלל ממש עכשיו.
