כיצד מתקשרים לווייתנים זה עם זה? כיצד לשמר את נתיבי הנדידה שלהם, העוברים במימיהן של מדינות שונות? באיזו דרך יכולים תצפיות מדעיות לסייע במניעת התנגשויות של בעלי חיים בכלי שיט? שאלות אלה כלולות בסדר היום של הוועידה הבינלאומית ה-26 לביולוגיה של יונקים ימיים — SMM2026, המתקיימת ב-19–23 באוקטובר בסן חואן, פוארטו ריקו. הנושא המאחד שלה — One Ocean, One Future: "אוקיינוס אחד — עתיד אחד".
החברה לממאלוגיה ימית מקיימת לראשונה את ועידתה הדו-שנתית באמריקה הלטינית. במרכז המפגש עומד הקשר בין רווחתם של יונקים ימיים לבין בריאות המערכות האקולוגיות, וכן שיתוף פעולה בינלאומי המסייע להפוך ידע לפעולות שימור.
לשמוע את האוקיינוס: קולות, שירים ותקשורת
אחד מתחומי התוכנית מוקדש לאקוסטיקה ולתקשורת: מצלילי לווייתנים בעלי שיניים ועד שירי לווייתנים ונופי צליל תת-ימיים שלמים. מושבים מדעיים נפרדים עוסקים בהתנהגות, בתרבות של בעלי החיים ובמבנה הקשרים החברתיים שלהם.
בהרצאה המליאה של הביולוגית האבולוציונית לאורה מאי-קולדו הועלתה השאלה כיצד נוצר המגוון של קולות לווייתנים בעלי שיניים. החוקרים משווים בין קרבה אבולוציונית של מינים, מאפיינים של סביבתם וחייהם החברתיים, בין היתר באמצעות למידת מכונה להשוואת רפרטוארים קוליים מורכבים. הדבר מסייע לבחון אילו גורמים השפיעו על התפתחות התקשורת וכיצד בעלי החיים יכולים להתמודד עם חיים באוקיינוס הולך ומתמלא רעש.
לשמר את הדרכים שבהן נעים החיים
לתוכנית המקדימה של 17–18 באוקטובר נכלל סמינר על "מסדרונות כחולים" — נתיבי נדידה המחברים בין אתרי האכילה, הרבייה והמנוחה של לווייתנים. נתיבים אלה חוצים גבולות לאומיים וים פתוח, ולכן הגנתם מחייבת החלטות מתואמות של כמה מדינות.
בין השאלות המוצהרות — שימוש בנתוני לוויין בתכנון שיט, צמצום לכידתם המקרית של בעלי חיים בכלי דיג ויצירת אזורי ים מוגנים המקושרים זה לזה.
כאן מקבלת רעיון האחדות משמעות מעשית: הדאגה לאזור אחד של האוקיינוס נמשכת בדאגה לאזור הבא — לאורך כל נתיבו של בעל החיים.
למנוע מפגש מסוכן
התוכנית כוללת גם מפגשי עבודה בנושא מניעת התנגשויות של לווייתנים בכלי שיט וחילופי נתונים בזמן אמת לצמצום הסיכון הזה. נושא נוסף — מניעת הסתבכותם של לווייתנים גדולים ברשתות דיג וארגון סיוע.
בתיאור הסמינר המתאים נכללים דיונים על מעקב אחר בעלי חיים פגועים, שימוש ברחפנים, הכשרת מצילים וניסוי ציוד דיג המפחית את הסיכון להסתבכות. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לשיתוף פעולה בין מדענים, דייגים, ארגוני שימור טבע וקהילות מקומיות.
לדעת יותר על בעלי חיים שקשה לראות
כיצד להעריך את גודל האוכלוסייה אם בני מינה מבלים את רוב זמנם מתחת למים? בתוכנית מוצגים תגי לוויין, תצפיות אקוסטיות פסיביות, בינה מלאכותית וניתוח של DNA סביבתי — עקבות גנטיים שהותירו האורגניזמים.
מפגשים נפרדים מוקדשים לאופן שבו מאחדים מקורות נתונים שונים ומביאים בחשבון תנודתיות אקלימית בהערכת מצב האוכלוסיות.
כלים כאלה מרחיבים את אפשרויות התצפית. הם מסייעים לחוקרים לחבר מפגשים בודדים עם בעלי חיים לתמונה מלאה יותר של תנועותיהם וחייהם.
להעביר את הידע לדור הבא
הממד האנושי של הוועידה נחשף בהרצאה המליאה של ג'ואנה אלפארו על העברת ניסיון למומחים צעירים בשימור יונקים ימיים. נושאה — המשכיות: כיצד יכולה הקהילה המדעית להעביר את הידע שנצבר, את כישורי השדה ואת ניסיון העבודה עם אנשים לאלה שימשיכו את העבודה הזו.
כאן מתגלה עומק משמעותם של המילים "אוקיינוס אחד — עתיד אחד". שימור החיים הימיים מורכב מהרבה פעולות הקשורות זו בזו: לשמוע את בעל החיים, להבין את מסלולו, לחלוק תצפית בזמן, לשנות נוהג, ללמד אחר.
עבור GAYA ONE המפגש הזה מהדהד את רעיון האחדות דרך השתתפות. מדינות שונות, אסכולות מדעיות ודורות מביאים את תרומתם הייחודית למען המשותף. האינטראקציה ביניהם פותחת אפשרויות החורגות מגבולותיה של מעבדה אחת או של חוף אחד.
האוקיינוס מחבר בין חופים. הדאגה המשותפת לחיים מחברת בין אנשים.
