בהרי חלנשאן, שבהם נפגשים הערבות והמדבריות של מונגוליה הפנימית, השלימו מדענים את המשלחת המדעית המקיפה השנייה והציגו לעולם שישה מיני אורגניזמים שלא היו ידועים קודם לכן. התוצאות, שפורסמו בתחילת ספטמבר 2026, היו פרי עבודה של שלוש שנים שהחלה ב-2023 והסתיימה במחקרי שטח ב-2025.
בין החידושים: שני מינים של צמחי כלי דם: בצל קצר-עוקץ (Allium brevipedicellatum) בעל עוקצי פרחים קצרים במיוחד, וקרקש (Astragalus helanshanensis), נציג קומפקטי של משפחת הקטניות, המותאם לתנאים קשים. שלושה מיני חזזיות – גיאלולכיה קמחית (Gyalolechia farinosa) בצבע ורוד-כתום, גיאלולכיה שלפוחיתית (Gyalolechia pustulata) כתומה, ופורפידיניה שנאנית (Porpidinia shananensis) נקבובית דקה – הוסיפו לרשימת האורגניזמים הקריפטוגמיים, ומין אחד של חרקים, קרשיה רחבה (Karschia latuis), הוסיף גיוון לבעלי החיים חסרי החוליות.
המשלחת, שאורגנה על ידי הנהלת שמורת הטבע יחד עם שמונה מוסדות מדעיים, שילבה שיטות מסורתיות של איסוף דגימות עם טכנולוגיות מודרניות: ריצוף מולקולרי ורשת של מצלמות אינפרא-אדום. בסופו של דבר, ניתן היה לתעד 4598 מיני אורגניזמים, ולעדכן את הנתונים על כל הקבוצות העיקריות – מפטריות וחזזיות ועד בעלי חוליות.
חלנשאן ממלא תפקיד מפתח כמחסום טבעי הבולם את התפשטות המדבריות טנגר ואולנבוח, וכמרכז למגוון ביולוגי שבו מצטלבות פלורות של כמה אזורים. דווקא הבידוד הגאוגרפי ומגוון המיקרו-אקלים תרמו להיווצרותן של צורות אנדמיות, שזכו כעת לתיאור מדעי.
בנוסף לשישה המינים החדשים, המשלחת חשפה 568 רשומות חדשות ברמות שונות – 20 לסין ו-243 למונגוליה הפנימית. נתונים אלה ישמשו בסיס לעדכון תוכניות הניהול של שמורת הטבע ולהקמת פארק לאומי, ויסייעו להעריך בצורה מדויקת יותר את היעילות של אמצעי ההגנה ושיקום המערכות האקולוגיות לאורך שנים.
מחקרים שיטתיים של אזורי הרים צחיחים מאפשרים לא רק לגלות מינים חדשים, אלא גם לחזק אסטרטגיות להגנה ארוכת טווח עליהם.
