בפניקס פארק שבדבלין, המארח כעשרה מיליון מבקרים מדי שנה, איילים נקודים (Dama dama) כבר התרגלו לגשת לבני אדם בתקווה לקבל פינוק. מה שהתחיל כרצון תמים להאכיל חיה הפך לבעיה מתמשכת: האיילים החלו לקבץ אוכל אפילו מאלו שאין להם דבר, דבר המעלה את הסיכון להפצת מחלות, לאגרסיביות ולתאונות דרכים.
מחקר בן שבע שנים, שנערך בפארק מ-2018 ועד 2024, הראה עד כמה קשה לשנות את התנהגותם של בני אדם. המדענים בחנו שלושה קמפיינים שונים להפחתת ההאכלה. הראשון, ב-2019, התבסס על שלטים, כרזות וסיורים מוגברים של פקחים – והוביל לירידה מורגשת במקרים. אולם כבר ב-2020 המגפה שיבשה את כל התוכניות, וב-2021 הרשתות החברתיות ומכתבים ל"סנטה-איילים" רק הפחיתו זמנית את פעילות המבקרים.
עד 2022 רמת ההאכלה לא רק חזרה לרמתה המקורית, אלא אף עלתה עליה. הקמפיין רחב ההיקף ביותר של 2024, שבו הושקעו פי שבעה יותר משאבים ושולבו בו טלוויזיה, רדיו וסלבריטאים, לא הניב כל השפעה. נראה שאנשים הפסיקו להבחין בשלטים, ותיירים זרים לא נחשפו למסרים המקומיים ברשתות החברתיות.
המחקר חשף סיבות נוספות לכישלונות: דפים פופולריים מסוימים באינטרנט, להפך, עודדו האכלה, ושיאי המבקרים העונתיים והיומיים תאמו את הפעילות הרבה ביותר של האיילים הזכרים. הנתונים נאספו בשתי שיטות בלתי תלויות – תצפיות על קבוצות איילים בסופי שבוע וסקרים קבועים לאורך כל השנה, מה שאפשר לעקוב אחר דפוסים עונתיים.
המחברים מדגישים: ללא הסברה מתמדת ו"פועלת תמיד", אפילו צעדים מוצלחים מאבדים במהירות מכוחם. הם ממליצים לערב בפיתוח הקמפיינים פסיכולוגים חברתיים ואנשי שיווק, וכן לשקול תוכניות חינוכיות ארוכות טווח עבור התושבים המקומיים. פעולות חד-פעמיות, כפי שהתברר, אינן משנות הרגלים עמוקים.
לפיכך, הגנה על חיות בר מפני התערבות אנושית מיותרת דורשת לא מאמצים חד-פעמיים, אלא עבודה מערכתית ורציפה.
