בלב מטעי הקפה של מרכז קוסטה ריקה, בין השיחים הירוקים כהים, נתקלו מדענים בדיירת זעירה שלא הייתה מוכרת למדע עד כה. צפרדע לילית זו, שאורכה פחות מארבעה סנטימטרים, בעלת עור ירקרק וכתמים כהים, חיה בדיוק במקומות שבהם בני אדם מגדלים קפה. היא זכתה לשם "צפרדע המעיינות", או Rana de las nacientes, שם המדגיש את הקשר שלה למעיינות ולמקומות הלחים שבין המטעים.
התגלית נעשתה על ידי חוקרים מאוניברסיטת קוסטה ריקה וממוסדות מדעיים בארגנטינה. המין האנדמי מצוי רק באזור זה, וככל הנראה הסתגל לחיים בין שיחי הקפה. הזכרים משמיעים קולות קצרים וגבוהים תוך ניפוח שק גרון שקוף למחצה, ובלילות ניתן לשמוע אותם כשהם יושבים על הענפים. הצפרדעים אינן אוכלות את פולי הקפה — הן צדות חרקים קטנים שמוצאים גם הם מחסה בצל המטעים.
תגליות כאלה מראות כיצד נופים חקלאיים יכולים לשמר מגוון ביולוגי נסתר. מטעי הקפה מספקים צל, לחות ומזון, ויוצרים תנאים הדומים לשולי יער טבעיים. עם זאת, קשר זה הוא שברירי: חומרי הדברה חקלאיים המשמשים בשדות עלולים לחדור לאדמה ולמקווי המים שבהם מתפתחים הראשנים.
מדענים מציינים כי הרעלים מתפשטים באוויר ודרך הקרקע, ומגיעים לאותם מעיינות שבהם תלויים חיי הצפרדעים. לעת עתה, ההיקף המדויק של האיום טרם נחקר עד תום, אך כבר ברור שאפילו שינויים קטנים בשיטות העיבוד החקלאי עלולים להשפיע על הישרדותו של המין החדש.
גילוי "צפרדע המעיינות" מזכיר שהטבע מסוגל למצוא נישות אפילו במקומות שבהם האדם פועל באינטנסיביות. שימור מקומות כאלה דורש התייחסות קפדנית לחומרים המגיעים לאדמה ולמים של המטעים.
