הדוח החדש של WWF "כוכב הלכת החי" לשנת 2026 מצייר תמונה מדאיגה: במשך חצי מאה הצטמצמו אוכלוסיות החולייתנים הבר בטבע במעקב בממוצע ב-73%. מאחורי המספר הזה עומדים כמעט 36 אלף מגמות של 5790 מינים — מדו-חיים ועד זוחלים. אולם מאחורי המספרים הקודרים מצטיירת גם מציאות אחרת: הטבע מסוגל להשתקם כאשר האדם מפסיק להפריע ומתחיל לעזור.
מדד כוכב הלכת החי מתעד לא את הכחדתם הכוללת של בעלי החיים, אלא את השינוי הממוצע במספר הפרטים של הקבוצות הנמצאות במעקב. האבדות הכבדות ביותר נרשמו באמריקה הלטינית, באפריקה ובאזור אסיה-הפסיפיק. באירופה ובאמריקה הצפונית המכה הקשה ביותר על המגוון הביולוגי הוכתה בתקופה מוקדמת יותר, ולכן לאחר שנת 1970 הירידה נראית פחות דרמטית. הסיבות העיקריות הן אובדן ופגיעה בבתי גידול, ניצול יתר, שינויי אקלים, זיהום ומינים פולשים.
שורשי הבעיה המערכתיים עמוקים יותר: באופן שבו מאורגנים משק האנרגיה, החקלאות והפיננסים. בשנת 2023 הופנו 7.3 טריליון דולר לענפים המזיקים לטבע, ולשמירה על הטבע ולשיקומו — רק 220 מיליארד. עיוותים כאלה מזינים מעגל קסמים שבו שינויי האקלים ואובדן בתי הגידול מחזקים זה את זה.
עם זאת, הדוח מביא דוגמאות קונקרטיות שבהן הצליחו לשנות את המגמה. מספר הטיגריסים עלה מ-3200 פרטים בשנת 2010 לכערך 5700 כיום. הטונה הכחולה האטלנטית יצאה מקטגוריית המינים בסכנת הכחדה. צב הים הירוק הועבר לראשונה לקטגוריית "החשש הפחות" (Least Concern). בדרום אפריקה אוכלוסיות הפילים יציבות או גדלות במקומות שבהם הקהילות המקומיות מנהלות בעצמן את המרחב המשותף.
הצלחות אלה הן פרי עבודה מכוונת רבת-שנים: איסור ציד, הקמת שטחים מוגנים, הסכמים בינלאומיים ושיתוף התושבים המקומיים. הן מלמדות שהטבע מגיב לפעולות נכונות, גם אם הרקע הכללי נותר שלילי.
המעבר לאנרגיה מתחדשת כבר מדגים כיצד תמורות מערכתיות יכולות להאיץ. ייצור החשמל הסולארי באיחוד האירופי בשנת 2025 עקף לראשונה את הדלקים המאובנים. נקודות מפנה כאלה נוצרות כאשר טכנולוגיה ומדיניות חוצות את סף ההתנגדות ומתחילות לחזק זו את זו.
כדי להרחיב את הניצחונות המקומיים האלה לקנה מידה עולמי, יש לארגן מחדש את זרימות הכספים ואת מערכות הייצור כך ששמירה על הטבע תהיה משתלמת יותר מהרס שלו. דוח WWF מזכיר: הזמן לשינויים כאלה עוד קיים, וכל דוגמה מוצלחת מוכיחה שזה אפשרי.
