דו"ח Red Lab בשם "Born to Be Wild and Viral", שפורסם ב-28 ביולי 2026, קובע כי בעלי חיים הפכו לאחד הכוחות התרבותיים החזקים ביותר ברשתות החברתיות, ומעמידים בצל את קמפיין הפרסום, את הסלבריטאים ואפילו את האינפלואנסרים האנושיים.
על פי נתוני המחקר, ההאשטגים #dogs ו-#cats מונים יחד יותר מ-710 מיליון פרסומים ברחבי העולם, ו-15 אחוזים מכלל תעבורת האינטרנט קשורים לחתולים; 98.5 אחוזים ממשתמשי הרשתות החברתיות צפו לאחרונה בסרטונים עם בעלי חיים, ומספר תמונות החתולים ברשת עלה מ-1.3 מיליארד ב-2010 ל-6.5 מיליארד עד 2025.
חוקרי Red Lab מייחסים את המגמה להתקצרות משך הקשב: על פי נתוני ד"ר גלוריה מרק מאוניברסיטת קליפורניה, זמן הריכוז הממוצע במשימה אחת במכשיר דיגיטלי ירד מ-150 שניות ב-2004 ל-47 שניות ב-2024.
בעלי חיים משתלבים באופן מושלם בחלון המצומצם הזה: הם מעוררים רגש באופן מיידי ללא תרגום, מתגברים על מחסומי שפה ותרבות ונתפסים כאותנטיים לחלוטין — בשונה מבני אדם, הם "לא יכולים לתמרן", "אין להם מנהלים" ו"לא מפרסמים התנצלויות".
הדו"ח מביא שלוש דוגמאות בולטות מהשנתיים האחרונות: המקוק היפני Punch the Monkey, שסרטון שלו עם אורנגוטן מפרווה צבר יותר מ-100 מיליון צפיות והכפיל את מספר המבקרים בגן החיות; "הפינגווין הניהיליסטי" מתוך סרטו של ורנר הרצוג, שאסף בינואר 2026 יותר מ-50 מיליון צפיות בטיקטוק; וההיפופוטם הגמדי Moo Deng מתאילנד, שסרטוניו צברו מיליוני צפיות והגדילו פי חמישה את זרם המבקרים בגן החיות.
Red Lab מנסח "חמישה חוקים של ויראליות בעלי חיים": בעל החיים צריך לבטא באקראי רגש אנושי, הרגע צריך לאפשר פרשנויות שונות, הסיפור צריך להישאר בלתי גמור, בעל החיים צריך להיראות אותנטי והתוכן צריך לכווץ רגש מורכב לכדי ויז'ואל פשוט אחד.
עבור מותגים המסקנה אינה לצלם יותר בעלי חיים בפרסומות, אלא להבין "תרגום רגשי": אנשים משתפים תוכן כדי לאותת על זהותם ושייכותם.
הדו"ח מזהיר מפני השלב הבא — בעלי חיים מבוססי בינה מלאכותית, שכבר מופיעים בחשבונות כמו Guggimon ו-The Bee Influencer ועשויים בעתיד להחליף בעלי חיים אמיתיים, תוך יצירת אותם טריגרים רגשיים בלי אי-הצפויות של יצורים חיים.
לפיכך, בעלי חיים לא רק משעשעים, אלא מעצבים כלכלת קשב חדשה, שבה אותנטיות וקשר רגשי מיידי הופכים למטבעות העיקריים.
