פסטיבל טאי גואו ג'יה, או "חג נשיאת הכלבים", מתקיים מדי שנה בחודש השביעי של לוח השנה הירחי בכפר ג'יאובאן שבנפת ג'יאנחה, מחוז גוויג'ואו שבדרום-מערב סין. תושבי המקום מבני המיאו בוחרים כלב, מלבישים אותו בבגדים מסורתיים ונושאים אותו על אלונקת חזרן ברחבי הכפר, כאות תודה לבעלי החיים כמצילים קדושים. המסורת הוכרה כמורשת תרבותית לא-חומרית מקומית בשנת 2015.
במהלך החג נבחר כלב אחד — על פי המסורת נקבה לבנה, וכיום גם זכרים בוגרים או כלבים מקומיים מגזע שיאסי. את בעל החיים מקשטים בכובע טיגריס בעבודת יד ובקולר כסף, ולאחר מכן תהלוכה בראשות כוהן טקס הקורא טקסטים עתיקים מקיפה את הכפר ואת השדות. המשתתפים מבצעים ריקודים עם תופים ועורכים טקסים הקוראים לגשם וליבול שופע.
שורשי המנהג נעוצים באגדות עתיקות. אחת מהן מספרת על בצורת קשה שאיימה להשמיד את היבולים. בחלום נגלה אלוה לזקן וציווה עליו להתפלל יחד עם כלב — לאחר הטקס ירד גשם והיבול ניצל. סיפור אחר קושר את הכלבים למציאת מים עבור אבותיהם של בני המיאו בתקופות בצורת. אגדות אלו מועברות דרך שירים עתיקים ועוזרות לשמר את הכבוד לבעלי החיים.
עבור בני המיאו הכלבים אינם רק בני לוויה, אלא גיבורים ושומרים שסייעו במשך מאות שנים בציד, בשמירה ובהישרדות. החג מחזק את הקשר בין הדורות: ילדים וצעירים לומדים להעריך את החיים ואת ההרמוניה עם הטבע. הכפר ג'יאובאן זכה לכינוי "הכפר הסיני של הכרת התודה".
שלא כמו פסטיבלים סיניים אחרים שבהם אוכלים לעיתים בשר כלבים, כאן מרוממים את בעלי החיים ומגנים עליהם. המסורת מדגישה את תפקידם הייחודי של הכלבים בתרבות המיאו ומזכירה את הזיקה העמוקה בין האדם לבעל החיים בחיי היומיום.
החג מראה כיצד מנהגים עתיקים ממשיכים לעצב את היחס המודרני לבעלי חיים כשותפים שווים בעולמו של האדם.
