ב-4 בספטמבר 2026, העבירה העצרת הכללית של האו"ם החלטה משמעותית תחת הכותרת "תקנו את המפה". המסמך קורא לקהילה הבינלאומית להעדיף את השימוש בהיטל המפות Equal Earth על פני היטל מרקטור המסורתי, שהיה נהוג במשך מאות שנים.
היוזמה הוגשה על ידי טוגו בתמיכת האיחוד האפריקאי, וזכתה לתמיכה גורפת של 164 מדינות, ביניהן צרפת ובריטניה. ארצות הברית הייתה המדינה היחידה שהצביעה נגד, בעוד שש מדינות נוספות בחרו להימנע.
היטל מרקטור, שנוצר בשנת 1569, סובל מעיוותים גיאומטריים משמעותיים: הוא מציג את אפריקה כבעלת גודל דומה לגרינלנד, בעוד שבמציאות היבשת האפריקאית גדולה פי 14. לעומת זאת, Equal Earth, שפותחה בשנת 2018 על ידי קבוצת קרטוגרפים, שומרת על יחס שטחים מדויק של היבשות.
האיחוד האפריקאי הביע תמיכה בהיטל זה כבר בפברואר. כעת, החלטת האו"ם מעודדת את הטמעתו במוסדות חינוך, בכלי תקשורת ובארגונים בינלאומיים שבהם לדיוק קנה המידה יש חשיבות עליונה.
חשוב להדגיש כי המסמך אינו מחייב ואינו אוסר על השימוש במרקטור למטרות ניווט ימי. הוא מהווה המלצה בלבד לשימוש במפות שוות-שטח במקומות שבהם עיוותים חזותיים עלולים להטות את תפיסת המציאות.
שר החוץ של טוגו, רובר דוסה, סיכם את רוח היוזמה לפני ההצבעה באומרו: "עולם צודק מתחיל במפה צודקת".
מדוע הנושא הזה כה קריטי? התשובה טמונה בכך שרובנו נחשפים למפת העולם לראשונה בבית הספר. כאשר ילד צופה במשך שנים במפה שבה אירופה וצפון אמריקה נראות עצומות ואפריקה קטנה יחסית, נוצרת תפיסה לא מודעת לגבי חשיבותן והשפעתן של אזורים שונים בעולם.
תומכי המהלך מדגישים כי עיוותים קרטוגרפיים אינם רק סוגיה גיאוגרפית, אלא עניין של תפיסת עולם. כפי שציין דוסה, המפה היא שפה, ואם השפה הזו מעוותת את קנה המידה, היא משפיעה על החשיבה שלנו.
היטל Equal Earth אינו מגדיל את אפריקה באופן מלאכותי, אלא מציג את כל היבשות בפרופורציות הנכונות. מכיוון שמרקטור מנפח אזורים קרובים לקטבים ומכווץ את אזורי קו המשווה, המעבר להיטל שווה-שטח גורם לאפריקה, דרום אמריקה ודרום אסיה להיראות גדולות יותר, בעוד האזורים הצפוניים מצטמצמים.
אפריקה פועלת לשינוי זה מזה זמן רב, והתמיכה שקיבלה כעת ברמת העצרת הכללית של האו"ם היא הישג דיפלומטי. טוגו מתכננת לשלב את המפה החדשה בחומרי הלימוד עוד השנה, וצרפת הודיעה על כוונתה ללכת בעקבותיה.
מנגד, נציגת ארצות הברית הגדירה את ההחלטה כ"אג'נדה אידיאולוגית" המסיחה את הדעת מבעיות גלובליות בוערות. עם זאת, התומכים טוענים כי דיוק במפה הוא צעד בסיסי בדרך להבנה נכונה של העולם.
באירופה נרשמה תמיכה רחבה מצד מדינות כמו גרמניה, איטליה, ספרד ופולין. שש המדינות שנמנעו – אסטוניה, גאורגיה, ליטא, מולדובה, סרביה ואוקראינה – עשו זאת בשל חששות טכניים לגבי אופן הצגת גבולות פוליטיים במפות, ולא בשל התנגדות לעיקרון הגיאומטרי.
לסיכום, החלטת האו"ם אינה עוסקת רק בקרטוגרפיה, אלא בשאיפה להביט על כדור הארץ בצורה מדויקת יותר, ללא האשליה האופטית שליוותה אותנו מאות שנים.
