העצרת הכללית של האו"ם הצביעה ב-4 בספטמבר 2026 בעד החלטת "תקנו את המפה". המסמך קורא לשימוש נרחב יותר בהיטל Equal Earth במקום במפת מרקטור המסורתית.
טוגו יזמה את ההחלטה בתמיכת האיחוד האפריקאי. 164 מדינות הצביעו בעדה, כולל צרפת ובריטניה. רק ארצות הברית התנגדה, ושש מדינות נוספות נמנעו.
היטל מרקטור, שנוצר בשנת 1569, מעוות את הממדים: אפריקה נראית בו דומה בגודלה לגרינלנד, אף שבפועל היא גדולה פי 14. היטל Equal Earth, שפותח בשנת 2018 על ידי קבוצת קרטוגרפים, שומר על השטחים האמיתיים של היבשות.
האיחוד האפריקאי אישר את ההיטל הזה כבר בפברואר. כעת, החלטת האו"ם מעודדת את השימוש בו בבתי ספר, בכלי התקשורת ובארגונים בינלאומיים, שבהם חשובה הצגה מדויקת של קני המידה.
המסמך אינו בעל תוקף מחייב ואינו אוסר על שימוש במרקטור לצורכי ניווט. הוא רק ממליץ על מפות שוות-שטח במקומות שבהם העיוותים עלולים להשפיע על התפיסה.
שר החוץ של טוגו, רובר דוסה, הצהיר לפני ההצבעה: "עולם צודק מתחיל במפה צודקת".
למה זה בכלל חשוב?
כי רובנו רואים את מפת העולם לראשונה עוד בבית הספר.
ואם ילד מתבונן במשך שנים בתמונה שבה אירופה וצפון אמריקה נראות עצומות, ואילו אפריקה — קטנה יחסית, הדבר מעצב באופן בלתי מורגש את תחושת קנה המידה, ההשפעה והמקום של אזורים שונים בעולם.
תומכי היוזמה סבורים כי עיוותים קרטוגרפיים אינם רק עניין של גאוגרפיה.
זהו עניין של תפיסה.
שר החוץ של טוגו, רובר דוסה, ניסח זאת בצורה תמציתית מאוד לפני ההצבעה:
"עולם צודק מתחיל במפה צודקת".
אפריקה חותרת לשינוי כבר זמן רב
האיחוד האפריקאי תמך במעבר למפות שוות-שטח ומדויקות יותר כבר בפברואר 2026.
כעת הרעיון זכה לתמיכה ברמת העצרת הכללית של האו"ם.
טוגו כבר הודיעה כי היא מעוניינת להתחיל להשתמש בהיטל החדש בחומרי הלימוד בבתי הספר עד סוף השנה.
צרפת תמכה אף היא במעבר לייצוגים שווי-שטח ומדויקים יותר של העולם בחומרים רשמיים וחינוכיים.
מדוע ארצות הברית הצביעה נגד?
נציגת ארה"ב כינתה את ההחלטה חלק מ"אג'נדה אידאולוגית" והסחה מבעיות אמיתיות של שלום ושגשוג.
אך תומכי ההחלטה עונים על כך בפשטות: מפת העולם היא גם שפה.
ואם שפה זו מעוותת את קנה המידה של אזורים מסוימים ומגזימה באחרים, עם הזמן זה מתחיל להשפיע לא רק על גאוגרפיה, אלא גם על חשיבה.
ואירופה נמנעה
"בעד" — רוב מדינות אירופה, כולל צרפת, בריטניה, גרמניה, איטליה, ספרד, פולין וכמעט כל שאר אירופה.
נמנעו שש מדינות: אסטוניה, גאורגיה, ליטא, מולדובה, סרביה ואוקראינה.
הסיבה לא הייתה עצם הרעיון של מפה מדויקת יותר, אלא האופן שבו גרסאות מסוימות של Equal Earth עשויות להציג שטחים אוקראיניים שנכבשו זמנית.
כלומר, המחלוקת לא התעוררה סביב גודל היבשות, אלא סביב נכונותם של גבולות פוליטיים.
נגד מבין מדינות אירופה לא היה איש — ההצבעה היחידה "נגד" ניתנה ארה"ב.
אירופה בכללותה תמכה בהחלטה, למעט שש מדינות שנמנעו.
מפה היא לא רק תמונה
נדמה שמדובר רק באטלס בית ספרי.
אבל למעשה, מפה היא אחת הדרכים הראשונות שבהן אדם לומד לראות את כדור הארץ.
ואם הפרופורציות שלה מעוותות, אז יחד איתן עלולה להתעוות גם התחושה לגבי אילו מדינות הן "גדולות", אילו "קטנות", אילו "מרכזיות" ואילו כאילו משניות.
לכן, החלטת האו"ם הנוכחית אינה עוסקת כל כך בקרטוגרפיה חדשה.
היא עוסקת בניסיון להסתכל על העולם בצורה מדויקת קצת יותר.
ואולי, לראשונה מזה מאות שנים, ללא אשליה אופטית מוכרת.
כיצד מפות שאנו רואים מילדות מעצבות את תפיסתנו לגבי מקומם של היבשות בעולם?
ההחלטה מדגישה שתמונות מעוותות עלולות להמעיט בערכם של אזורים סמוך לקו המשווה. תומכי הפרויקט מקווים ששינויים בחומרי חינוך ובמפות דיגיטליות יתקנו בהדרגה תפיסות אלה.
טוגו מתכננת להטמיע את Equal Earth בבתי הספר כבר עד סוף השנה. צרפת גם היא הודיעה על כוונתה לוותר על מרקטור בחומרים שלה.
