בריסל — הנציבות האירופית הציגה חבילת צעדים רחבת היקף שמטרתה לחזק את הריבונות הטכנולוגית של האזור. המשימה העיקרית של היוזמה היא לעודד פיתוחים פנימיים בתחום הטכנולוגיות העילית ולצמצם את התלות הקריטית בענקיות ה-IT האמריקאיות וביצרניות הסיניות.
הסגנית הבכירה של נשיאת הנציבות האירופית, הנה וירקונן, הדגישה כי בעולם המודרני הגיאופוליטיקה קשורה באופן בלתי נפרד לטכנולוגיה. מי שמוביל בחדשנות הוא שיקבע את העתיד הגלובלי, ולכן על אירופה להשיב לעצמה את מעמדה כשחקנית מובילה.
תחומי המפתח של יוזמת האיחוד האירופי החדשה
חבילת הצעדים החדשה מתמקדת בפיתוח תשתיות פנימיות ובתמיכה בספקים אירופיים במספר תחומים קריטיים:
- טכנולוגיות ענן: נכון לעכשיו, כ-80% משוק הענן האירופי נשלטים על ידי תאגידים אמריקאיים (Amazon, Microsoft, Google). הצעת החוק החדשה מציגה ארבע רמות של ריבונות דיגיטלית עבור רכש ממשלתי. הרמה הגבוהה ביותר תחסום גישה של חברות זרות לחוזים בתחומי הביטחון והבריאות, כדי למנוע סיכון של ניתוק פתאומי של תשתיות קריטיות.
- מיקרו-שבבים ומוליכים למחצה: מכיוון ש"חוק השבבים" (Chips Act) הראשון לא הצליח להחזיר את המפעלים לאירופה באופן מלא באמצעות סובסידיות, בריסל משנה את האסטרטגיה. כעת הדגש מושם על עידוד הביקוש הפנימי. ענפים מסוימים (כמו תעשיית הרכב) יחויבו לגוון את האספקה כדי להפחית את התלות בשבבים סיניים זולים.
- בינה מלאכותית וקוד פתוח: במגזר הבינה המלאכותית שולטים כיום שחקנים אמריקאים וסינים (OpenAI, Anthropic, DeepSeek). האיחוד האירופי מתכנן לתת עדיפות למפתחים אירופיים (כמו Mistral AI) בחוזים ביטחוניים גדולים. כמו כן, תופעל אסטרטגיה לקידום טכנולוגיות בקוד פתוח כדי להתגבר על הפיצול בשוק האירופי.
בעיות מבניות וחסמים
מומחים מציינים כי רגולציה היא רחוקה מלהיות הכלי היחיד, והאיחוד האירופי ניצב בפני מכשולים כלכליים רציניים:
1. מחסור בקיבולת: אירופה מפגרת משמעותית בקצב הקמת מרכזי הנתונים בשל הליכים בירוקרטיים ממושכים, מחירי חשמל גבוהים ומחסור בקרקעות.
2. מלכודות תשתית: בטווח הקצר, האיחוד האירופי אינו יכול לוותר לחלוטין על שבבים אמריקאיים מתקדמים (בפרט של Nvidia), מה שיוצר סיכון של כניסה למערכת אקולוגית סגורה של ספק יחיד.
3. בריחת סטארט-אפים: בשל היעדרו של שוק אחיד וניתן להרחבה וגישה מוגבלת להון סיכון, פרויקטים אירופיים מבטיחים עוברים לעיתים קרובות אל מעבר לים. בבעיה זו מתכננים לטפל באמצעות השקת היוזמה EU Inc..
ההקשר הגיאופוליטי והסיכונים לצעדי נגד
הצורך באוטונומיה טכנולוגית החריף על רקע מדיניות הסחר הנוקשה של וושינגטון ונכונותה של בייג'ינג להשתמש בתלות כלכלית כמנוף לחץ. איתות רציני עבור בריסל היה הניתוק האחרון של עובדי בית הדין הפלילי הבינלאומי ממערכות תשלומים ושירותים אמריקאיות (Visa, Uber, Amazon) בעקבות הטלת סנקציות מצד ארה"ב.
עם זאת, בנציבות האירופית מקווים כי הסכם טרנברי יסייע בריכוך המחלוקות ביחסים עם ארה"ב. בכל הנוגע לסין, המצב כאן מתנדנד על סף מלחמת סחר גלויה. בד בבד, פוליטיקאים אירופיים בטוחים: אף אחת ממעצמות-העל לא תרצה לנתק לחלוטין את הקשרים עם האיחוד האירופי, שכן הוא נותר אחד משווקי היעד הגדולים והרווחיים ביותר בעולם. בנוסף, אירופה שומרת על השליטה בצומת האספקה המרכזי — החברה ההולנדית ASML, המחזיקה במונופול על ציוד לייצור שבבים.
לפי הצהרתה של הנה וירקונן, המטרה העיקרית של חבילת הצעדים היא להשיג תוצאות מוחשיות עד 2030. כיום 80% מהטכנולוגיות מגיעות לאזור מבחוץ, ואי אפשר לשנות את המצב הזה בן לילה, אך הכיוון להפחתת התלות כבר נקבע.
