התדרים של יולי – דרכים פתוחות. התחושה אינה של גישה למשהו שהיה סגור בעבר, אלא של סיום טיפוס על הר גבוה, שממנו ניתן כעת לרדת בכל כיוון.
זוהי גם הגעה לאזור של שיווי משקל, שממנו נראות כל נקודות המבט וכל הקטבים של האירועים.
הייחודיות של המצב הזה היא בכך שהתפתחות חיובית של הסיטואציה נראית שוות ערך להתפתחות שלילית. לכן, שימו לב שלא להסיק מסקנות חד-משמעיות – "זה יהיה רע, וההוא יסתדר לטובה". לא, במצב הנוכחי כל תוצאה נגישה מכל נסיבות קיימות.
חשוב לתפוס את הסיטואציה כתופעה שלמה, המורכבת בו-זמנית מחלקים מנוגדים. ואז, עצם הבחירה שלכם והדגש על החלטתכם יובילו אתכם בדיוק אל התוצאה הרצויה. הסיבות החיצוניות יתייצבו לצד הבחירה שלכם.
כלומר, אתם תאמרו בוודאות: "זה קרה שם, כי אני בחרתי כאן". אתם תחוו את "האירועים שם" בדיוק כבחירה שלכם ב"סיטואציה כאן". אין פירוש הדבר שיצרתם משהו עבור אחרים, אלא שהגעתם באמצעות החלטתכם בדיוק לגרסה הזו של יקום אפשרי, שבו התרחשו האירועים הללו.
מה שמוביל, בתורו, לתובנה הבאה.
אינכם צריכים לחכות לאירועים חיצוניים ולהחלטות קולקטיביות כדי לעבור אל העולם שבו החל עידן של שגשוג עבור כולם, שבו בני האדם זכו לשלמות גופנית והחלו לנהל חיים מודעים. אינכם מחכים לכך עוד ואינכם בונים על כך. אתם נכנסים אל העולם הזה. הוא כבר קיים, ולא נוצר כעת.
למעשה, אינכם צריכים להמתין או להתאמץ כלל – היקום שבו בני האדם חדלו להגביל את עצמם לתפיסה תלת-ממדית כבר נוצר על ידיכם וממתין להשתתפותכם. אין צורך להציל אף אחד, להאיץ באיש או לחנך מחדש. הדרכים פתוחות לכולם – עשו את הצעד שלכם ואפשרו לאחרים לקבל את החלטתם.
אם אתם חושבים שאתם משאירים מישהו בעולם הקודם, אתם מתעלמים מהעובדה שאתם מונעים מעצמכם את האפשרות לבדוק – אולי לאותו אדם כבר יש גרסה משלו ביקום המחודש? ייתכן שאתם מרסנים את עצמכם, ולא נותנים לעצמכם הזדמנות לראות אנשים אחרים באיכות חדשה.
בדיוק כפי שאינכם משאירים אף אחד בעבר. אתם עצמכם נמצאים בעבר, ואינכם יכולים להוציא את עצמכם משם בזמן שאתם נעים אל העתיד. בהתאם לכך, אין לכם צורך להוציא אחרים מהעבר כדי ליצור עבורם עתיד. המעבר בין יקומים מתרחש באותו אופן – לכו קדימה וראו מי נמצא שם, מבלי לחשוב על אותה גרסה שלכם שנשארת בקואורדינטות הרטט הקודמות.
עשו בחירה וראו. זכרו שהבחירה בתוצאה שלילית זמינה לכם בדיוק כמו הבחירה החיובית. מה שאומר הפסקת הספקות לגבי מה נכון או מה סביר יותר שיקרה. יהיה גם זה וגם זה. השאלה היא רק מה אתם בחרתם באופן אישי לצפות בו. המציאות נשענת פשוטו כמשמעו על הבחירה שלכם. ואין סיבות אחרות לתופעות חיצוניות בעולם שאתם צופים בו.
לדוגמה, אתם יודעים שבערב, בשעה מסוימת, תתקיים הצגה בתיאטרון ומשחק כדורגל באצטדיון. אתם הולכים למקום שבו אתם רוצים להיות, ומשאירים את אחד האירועים להתקיים ללא תלות בכם. הוא קיים, אך אתם אינכם שם.
למען הדיוק, אין אירועים סבירים, יש גרסאות סבירות שלכם בכל האירועים האפשריים תיאורטית. ורק אתם הופכים סוג אחד של אירועים מתיאורטי לעובדתי.
כך היה תמיד, אך מיולי זה הופך לגורם מובן מאליו ומודע עבור כל החלטה. מה השתנה? אתם השתניתם. כעת יש לכם את האופציה להבחנה כחלק מאופציית הבחירה מנקודת שיווי המשקל. זהו שלב אבולוציוני חדש של התודעה הקולקטיבית המודרנית.
