על גבעה בפוצק הפולנית חשפו ארכיאולוגים שכבות של היסטוריה, שבהן טחנה רגילה הפכה לפתע לעמדת מבוצרת בזמן מלחמה.
את החפירות על גבעת הטחנה (Wzgórze Wiatraczne) ערכו מומחים מאוניברסיטת ורשה בהנהגתו של דוקטור מיכל סטארסקי. הם חקרו יותר מחמשת אלפים מטרים רבועים במרחק של כשלוש מאות מטרים ממערב למרכז העיר מימי הביניים.
כאן התגלו יותר משלוש מאות ממצאים ארכיאולוגיים. ביניהם — שברים של אבני ריחיים מגרניט עם חריצים אופייניים האופייניים לשלהי ימי הביניים, ויותר מעשרה כדורי אבן מתותחים.
במרכז הגבעה התגלו שני חפירים טבעתיים בקוטר של כשלושים וחמישים מטרים. עומקו של כל אחד — כמטר וחצי, ורוחבו — ממטר וחצי עד שניים וחצי מטרים. החפירים היו מלאים בחול ובחימר.
בתוך הטבעת הגדולה יותר השתמרו שרידים של מרתף עץ של מבנה בלתי ידוע ושברים גדולים של אבני ריחיים. מקורות היסטוריים מזכירים שתי טחנות רוח בפוצק במאה ה-15, שאחת מהן הייתה שייכת למסדר הטבטוני.
לדעת החוקרים, חפירים אלה могли לשמש כמבני הגנה. הם מיוחסים למלחמת שלוש עשרה השנים בשנים 1454–1466, כאשר פוצק הפכה פעמיים לזירת קרבות: בשנת 1460 כבשו אותה הצלבנים, ובשנת 1464 צרו עליה כוחות גדנסק.
הגבעה הציעה נקודת גובה נוחה, ולכן הטחנה והמבנים הסמוכים לה, ככל הנראה, הוקפו בחפירים ואולי גם בסוללה קטנה. אם התיארוך יאושר, אלה יהיו ביצורי השדה הידועים הראשונים של אותה תקופה.
מאוחר יותר, במאה ה-16, עבר חלק מהקרקע לקהילה הפרוטסטנטית המקומית. על הגבעה הופיע בית קברות לותרני, שבו נמצאו כמאה וחמישים קברים. בין הממצאים — מטבעות מהמאות ה-15–ה-16, הקשורים כנראה למנהג "אובולוס של כארון", ומקטרת חרס מהמאה ה-17.
עוד קודם לכן ישבו במקום זה אנשים מתרבות לוז'יצה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, ובימי הביניים המוקדמים נרשמו כאן בורות שנועדו למטרות משק. מפה משנת 1634 כבר מכנה את הגבעה Muhlenberg — גבעת הטחנה.
מקום אחד במשך אלפיים שנה החליף תפקידים מיישוב וטחנה ועד למבצר זמני ובית קברות. ממצאים כאלה מראים כיצד אנשים התאימו את הנוף לצרכים משתנים — מלחם לאכול ועד להגנה ולזיכרון האבות.
