המערכת החיסונית של האדם פועלת בדומה לתזמורת מכוונת היטב: כל כלי חייב להיכנס בזמן ולהשתתק בזמן. כאשר ה"מתג" הקריטי CTLA-4 נשבר בשל פגם גנטי, התזמורת הופכת לכאוס. תאי מערכת החיסון מתחילים לתקוף את רקמות הגוף עצמו, מה שגורם לדלקות כרוניות, פגיעה במעיים, הפרעות בהרכב הדם ורגישות מוגברת לזיהומים.
חסר בחלבון CTLA-4 הוא מחלה תורשתית נדירה, שבדרך כלל באה לידי ביטוי כבר בגיל הילדות. עד כה, הטיפול הסתכם בעיקר בדיכוי הפעילות המוגזמת של המערכת החיסונית באמצעות תרופות מדכאות חיסון, או במקרים הקשים ביותר, בהשתלת מח עצם הכרוכה בסיכונים משמעותיים.
חוקרים מיוניברסיטי קולג' לונדון (UCL), בשיתוף עם ארגון הצדקה LifeArc, שירות הדם וההשתלות הלאומי של בריטניה ובית החולים לילדים גרייט אורמונד סטריט, הציעו גישה חדשה. הם מפתחים טיפול שבו תאי ה-T של המטופל עצמו נשאבים, לאחר מכן מתקנים בהם את הפגם הגנטי באמצעות טכנולוגיית עריכת הגנום CRISPR/Cas9, ולאחר מכן מחזירים את התאים המהונדסים בחזרה לגוף.
מחקרים פרה-קליניים הראו כי לאחר העריכה, התאים מתחילים שוב לייצר את החלבון התפקודי CTLA-4 ובולמים בצורה יעילה יותר את ההפעלה המוגזמת של המערכת החיסונית בתנאי מעבדה. כעת הפרויקט עובר לשלב הבא – הכנת וקטור ויראלי וייצור התכשיר התאי עבור השלב הראשון של הניסויים הקליניים.
כאשר יתקבלו האישורים הנדרשים מהרשויות הרגולטוריות, השלב הראשון של המחקר אמור להתחיל ב-2028. מתוכננת בו השתתפות של עד שמונה מטופלים בגילאי שנה אחת עד 65 שנים.
ייצור הווקטור הוויראלי יבוצע על ידי שירות הדם וההשתלות הלאומי של בריטניה, ואילו הכנת התכשיר התאי תתבצע בבית החולים לילדים גרייט אורמונד סטריט. הניסויים הקליניים ייערכו גם ביוניברסיטי קולג' לונדון ובבית החולים רויאל פרי בלונדון. שיתוף פעולה כזה בין אוניברסיטאות, מוסדות רפואיים ממשלתיים וארגוני צדקה מראה עד כמה פיתוח שיטות ריפוי גנטי מותאמות אישית למחלות נדירות הופך לתחום חשוב.
לדברי החוקר הראשי ד"ר תומאס פוקס, תיקון הפגם הגנטי ישירות בתאי ה-T של המטופל מאפשר להשפיע על הגורם למחלה, ולא רק להפחית את תסמיניה. פרופסור קלייר בות' מדגישה כי המטרה העיקרית של הפרויקט היא להפוך את הישגי מדע היסוד לשיטות טיפול ממשיות עבור ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעות תורשתיות קשות של המערכת החיסונית.
נציגי ארגון הסיוע למטופלים עם כשל חיסוני מכנים גם הם את הפרויקט צעד חשוב קדימה. עבור משפחות רבות החיות עם מחלה נדירה זו, הוא פותח את האפשרות להופעתה של אפשרות טיפול חדשה מיסודה.
אם הניסויים הקליניים יאשרו את בטיחות ויעילות השיטה, גישה דומה עשויה להפוך לבסיס לטיפול גם במחלות כשל חיסוני תורשתיות נדירות אחרות. הדבר משקף מעבר רחב יותר של הרפואה הגנטית המודרנית – משליטה לאורך כל החיים בתסמינים למיגור הגורם למחלה עצמו באמצעות התאים של המטופל.
פרויקט זה מהווה פריצת דרך משמעותית בטיפול בכשלים חיסוניים גנטיים נדירים. הטמעה מוצלחת של טיפול המבוסס על עריכת גנום לתיקון חסר ב-CTLA-4 עשויה לשנות באופן רדיקלי את הפרוגנוזה עבור המטופלים, ולהחליף שיטות טיפול קשות ולא תמיד יעילות בטיפול ממוקד ומותאם אישית.
זהו צעד חשוב בדרך לרפואה חדשה של העתיד.
