מגדלור ממעמקי החלל: אלגוריתם מעולם ההצפנה חשף פולסר נסתר

מחבר: Uliana S

בנתונים הפתוחים של טלסקופ החלל Fermi של NASA, שהצטברו במשך 15 שנות תצפית, גילתה קבוצת מדעים בינלאומית פולסר שהיה עד כה בלתי נראה לכל שיטות החיפוש הקודמות. גישה חדשה, בהשראת אלגוריתמים מעולם ההצפנה, אפשרה למצוא את העצם מהר פי מיליון בקירוב. התוצאות פורסמו ב-19 בנובמבר 2026 בכתב העת Physical Review Letters.

מגדלור ממעמקי החלל: אלגוריתם מעולם ההצפנה חשף פולסר נסתר-1
טלסקופ החלל פרמי של נאס״א לקרני גמא, המוצג כאן, סורק את כל השמיים מדי שלוש שעות כשהוא מקיף את כדור הארץ. NASA's Goddard Space Flight Center/Chris Smith (USRA/GESTAR).

הפולסר PSR J1622−7204 הוא כוכב נייטרונים — שאריות צפופות במיוחד לאחר התפוצצות סופרנובה. הוא מסתובב 261 פעמים בשנייה, ומשגר לחלל אלומות צרות של קרינת גמא, כמו מגדלור קוסמי. טלסקופ Fermi קולט רק חלקיק זעיר מן הפוטונים הללו — בערך אחד מכל מאה מיליון סיבובים של הכוכב. האות שוקע ברעש של מקורות אחרים ושל קרינת הרקע של היקום. כדי לחלץ אותו יש לנחש בו-זמנית את תדירות הסיבוב, את קצב האטתו ואת מיקומו המדויק בשמיים. סריקה שיטתית קלאסית של כל האפשרויות הייתה דורשת משאבי מחשוב שאינם זמינים אפילו למחשבי-העל המודרניים.

מגדלור ממעמקי החלל: אלגוריתם מעולם ההצפנה חשף פולסר נסתר-2
הדמיה אמנותית זו מציגה פולסר הפולט אור בפעימות קבועות בזמן שהוא מסתובב, כמו מגדלור קוסמי. NASA/JPL-Caltech.

בעבר פיצלו המדענים את הנתונים לחלקים וגייסו מתנדבים בפרויקט Einstein@Home, שתרמו את כוח המחשוב הפנוי של מחשביהם. גם בגישה זו חיפוש של פולסר אחד יכול היה להימשך מאות שנות מחשב. השיטה החדשה, שפיתחו מחברי המחקר דותן גזית וברק זכאי ממכון ויצמן בישראל, הופכת את הבעיה לגאומטרית. האלגוריתם מחפש וקטור קצר בסריג רב-ממדי — תחבולה שמשתמשים בה חוקרי הצפנה בניתוח מערכות העמידות בפני התקפות של מחשבים קוונטיים עתידיים. כל סדרת ניסוי חישובית נמשכה כחמש דקות על ליבה אחת של מעבד רגיל. בסופו של דבר החיפוש כולו הסתכם בכעשר שעות עבודה של מחשב סטנדרטי. השיטה הטובה ביותר הקודמת לא הצליחה לגלות את הפולסר הזה, אף שהייתה דורשת ממעבד אחד כמעט 600 שנות חישוב רצוף.

מגדלור ממעמקי החלל: אלגוריתם מעולם ההצפנה חשף פולסר נסתר-3
מראה זה של שמי קרני הגמא מבוסס על שנה אחת של תצפיות באמצעות טלסקופ פרמי רחב־השדה (LAT). NASA/DOE/Fermi LAT Collaboration.

לאחר שהאלגוריתם הצביע על מועמד, בדקו החוקרים אותו על מכלול הנתונים המלא של Fermi. האות התברר כבהיר כל כך, שצירוף מקרים אקראי כמעט נשלל לחלוטין. המחבר הראשי דניאל פוק-קולב ממכון מקס פלנק לפיזיקה כבידתית מציין: המדענים אינם רואים כל סיבוב של הכוכב ואינם יכולים פשוט לספור את הפולסים. עליהם לנפות רשת פרמטרים ארבע-ממדית עם מיליוני דגימות בכל כיוון.

הגילוי התאפשר הודות למדיניות הנתונים המדעיים הפתוחים של NASA. Fermi, ששוגר ב-2008, סורק את כל השמיים בקרינת גמא — התחום האנרגטי ביותר של הספקטרום האלקטרומגנטי — כל שלוש שעות. לאחר שנת כיול הפכו כל הנתונים לנחלת הכלל והם ממשיכים להתפרסם כמעט מיד לאחר העיבוד. האסטרופיזיקאי קולין קלארק, ממחברי העבודה, מדגיש: כל 18 שנות התצפית של Fermi פתוחות לכל חוקר, וכמות המידע רק גדלה. דווקא הפתיחות הזו אפשרה לצוות שאינו חלק מהקולבורציה הרשמית של המשימה ליישם גישה חדשה לגמרי.

היעד הבא של המדענים שאפתני עוד יותר — חיפוש פולסרים במערכות כפולות. הכבידה של בן הזוג מעוותת את האות בעוצמה כה רבה, שהשיטות המסורתיות כמעט חסרות אונים. לפי הערכותיו של קלארק, בנתונים הקיימים של Fermi עשויים להסתתר עשרות ואף מאות עצמים כאלה. האלגוריתם החדש בשילוב עם המחשוב המבוזר של Einstein@Home פותח אפשרות ממשית לגלותם.

כשמביטים במפת שמי הגמא שנבנתה מנתוני Fermi, אי אפשר שלא לחוש בהיקף המתרחש. אי שם במעמקי הגלקסיה כוכב צפוף במיוחד, בגודל של עיר, מסתובב מאות פעמים בשנייה ומשגר אלומות קרינה שמגיעות אל מכשירינו לאחר אלפי שנות אור. וכעת, הודות לרעיונות מתמטיים שנולדו בתחום מדע אחר לגמרי, האנושות לומדת להבחין במגדלורים הרחוקים הללו מהר יותר ובמדויק יותר. היקום ממשיך לחשוף את סודותיו בפני מי שיודע להתבונן בקשב — ורואה בנתונים נכס משותף.

4 צפיות

תגובות

מצאתם טעות או אי-דיוק?הערותיכם ייבחנו בהקדם האפשרי.