בבאלי, שבה לילות היו פעם מלאים באלפי אורות זעירים, הגחליליות כמעט נעלמו. בעשורים האחרונים הצטמצמה אוכלוסייתן בחדות בשל כריתת יערות, תאורה מלאכותית חזקה, חומרי הדברה ושינויי אקלים. האי, הידוע במדרגות האורז ובחורשות הטרופיות שלו, מאבד חלק מן הקסם הלילי שלו, וזו אינה רק אבדה אסתטית — הגחליליות ממלאות תפקיד חשוב במערכת האקולוגית, בהיותן מדדים לבריאות הסביבה.
בשנת 2020 ייסד תושב המקום ואיאן וארדיקה את הפרויקט "Bring Back the Light" — היוזמה היחידה באינדונזיה לשימור הגחליליות. יחד עם צוות קטן של מדענים הוא החל לעסוק בגידול החרקים בתנאים מבוקרים, כדי לשחררם לאחר מכן בטבע. ואולם גידול בלבד התברר כבלתי מספיק: בלי בית גידול מתאים החרקים אינם שורדים לטווח הארוך.
ואיאן הגיע למסקנה שהמפתח להצלחה טמון בהגנה על בתי גידול טבעיים ובשיקומם. הוא החל לשכנע חקלאים שכנים לוותר על חומרים כימיים ולעבור לחקלאות אורגנית. חומרי הדברה הורגים לא רק מזיקים אלא גם את זחלי הגחליליות, המתפתחים באדמה ובמים. שיטות אורגניות, לעומת זאת, מאפשרות לשמר את האזורים הלחים ואת הצמחייה הנחוצים למחזור החיים של חיפושיות אלה.
הגחליליות רגישות לזיהום אור: פנסים חזקים מסיטים אותן מדרכן בשעת מחולות החיזור, כאשר הזכרים והנקבות מחליפים אותות בהבזקים. באזורים של תיירות ופיתוח בנייה אינטנסיביים הופכים תנאים כאלה לבלתי נסבלים. הפרויקט של וארדיקה משלב גידול עם הסברה של התושבים המקומיים והרשויות בדבר הצורך להפחית את התאורה באזורים מרכזיים.
המאמצים בבאלי מלמדים ששיקום אוכלוסיות מחייב גישה מערכתית: מגידול במעבדה ועד לשינויים בחקלאות ובתכנון עירוני. לעת עתה התוצאות צנועות, אך כבר ניכרים הצלחות ראשונות — בפינות מוגנות מסוימות של האי שבים ומופיעים הבזקים בלילה. זוהי תזכורת לכך שאפילו פעולות מקומיות קטנות יכולות להשיב לטבע את האיזון שאבד.
תמיכה בחקלאות אורגנית והפחתת זיהום האור בקרבת מקווי מים ויערות מסייעות לשמר לא רק את הגחליליות אלא גם מינים רבים אחרים התלויים בסביבה נקייה.
