ביערות הגשם של מרכז ודרום אמריקה ריחפו במשך עשורים פרפרים שנראו למדענים כאותה צורה מוכרת. רק בשנת 2026 אפשר מבט קשוב בתצלום של זחל להפריד מן השניים המוכרים מין שלישי — Colobura cryptica, שקיומו נותר בלתי מזוהה יותר ממאתיים שנה.
הכול החל בצילום שנעשה בוונצואלה: לזחל בעל גוף שחור וקוצים צהובים לא היו הכתמים הקרמיים האופייניים לזחלים של Colobura dirce ו-Colobura annulata. אי-ההתאמה הזו הניעה את החוקרים להשוות פריטים מן המוזיאונים ולערוך ניתוח של DNA מיטוכונדריאלי וגרעיני. התוצאות חשפו שלושה קווים גנטיים ברורים, החופפים להבדלים דקים בדגם הכנפיים ובהחזרת הקרינה העל-סגולה.
את Colobura dirce תיארו עוד במאה ה-18, ואת Colobura annulata — רק בשנת 2001. Colobura cryptica החדשה נבדלת ברוחב אחיד של הפס האפור על הכנפיים, שאינו נוגע בפס הצהוב הרוחבי, וברמה שונה של החזרת קרינה על-סגולה. לזחלים אין סימנים קרמיים על הבטן. חרף תחומי תפוצה חופפים, לא נמצאה הכלאה בין המינים.
החוקרים משערים שהפרפרים עשויים לאכלס מפלסים שונים של היער או להישען על אותות שאינם נראים לעין האדם בבחירת בן זוג. המנגנונים המדויקים של ההפרדה נותרו לעת עתה נושא לתצפיות נוספות. התגלית מלמדת עד כמה בקפידה יש לחקור אפילו מינים שנראים רגילים ביותר במערכות אקולוגיות עשירות.
ממצאים כאלה מזכירים שיערות הגשם הטרופיים עוד שומרים לא מעט סודות, וכל דיוק בהרכב המינים מסייע להבין טוב יותר את חוסנן של חברות שלמות של חרקים מאביקים ואת תפקידן בשמירה על שיווי המשקל של היער.
