במפרץ סטודלנד ביי שבחוף דורסט, הצלקות התת-ימיות משרשראות העוגן החלו להתכסות מחדש בתוך שנים ספורות בלבד. במקום שבו קרעו בעבר העוגנים את שורשי עשב הים, מתנוססים כעת שוב כרים צפופים של ירק — ולצידם שבים סוסוני הים, הצלופחים והסרטנים.
הכול החל בשנת 2021, כאשר השותפות המקומית הציבה את עשר ה"עגינות האקולוגיות" הראשונות. במקום שרשראות כבדות שנגררות על הקרקעית, השתמשו בעוגן בורגי המוברג אל תוך הקרקעית ובכבל אלסטי הנמתח ומתכווץ יחד עם הגאות. מנגנון כזה כמעט ואינו נוגע בקרקעית הים.
מחקרה של תלמידת המוסמך באוניברסיטת סאות'המפטון, קירה דאן, הראה: באזור עשר העגינות הראשונות הצטמצמו הכתמים החשופים בכרי עשב הים בממוצע ב-94 % בין 2021 ל-2025. במקום שבו נותרו שרשראות רגילות עד 2023, עמד השיקום על 65 %. הנתונים התקבלו מתוצאות צילומי סונאר ותצפיות של צוללנים.
כרי עשב הים אינם רק עשב מתחת למים. הם משמשים בית גידול לדגים, מחסה למינים נדירים ומסנן טבעי הלוכד פחמן. כאשר העוגנים מפסיקים להרוס אותם, העשב מתפשט במהירות מעצמו, ולצידו שבה כל המערכת האקולוגית. בסטודלנד ביי כבר ניכרת עלייה במפגשים עם סוסוני ים — מינים הנמצאים בבריטניה תחת הגנה מיוחדת.
הפרויקט ממומן באמצעות מענקים, תרומות ודמי שימוש קטנים בעגינות דרך אפליקציה לנייד. עד שנת 2026 גדל מספרן לכמעט מאה. השותפות איחדה את הנשיונל טראסט, מועדוני יאכטות מקומיים, מדענים ומתנדבים — כולם רואים שהחלפה פשוטה של ציוד מניבה תוצאה מהירה ומדידה.
ניסיון דורסט מלמד: כאשר מצליחים להסיר את מקור הפגיעה העיקרי, הטבע מתאושש מהר יותר מן הצפוי. פתרונות מקומיים כאלה מסייעים לשמר לא רק מינים בודדים, אלא קהילות תת-ימיות שלמות שתלויים בהן מימיה הבריאים של רצועת החוף.
