בעבר, הצלחתו של אסימון נמדדה לעיתים קרובות לפי מקומו בטבלת CoinMarketCap — ככל שהיה גבוה יותר, כך נחשב לאטרקטיבי יותר. כיום גישה זו מאבדת מכוחה: משקיעים מעריכים פרויקטים יותר ויותר על סמך שימוש ריאלי, הכנסות והיכולת ללכוד ערך, ולא לפי דירוג מוסכם.
לדברי מנהלים ב-Bitwise, ב-Wintermute וב-Arbitrum Foundation, מנהלי עושר שקיבלו לאחרונה גישה לשוק הקריפטו כלל אינם מתעניינים במיקום בלוח המובילים. עבורם, מה שחשוב הוא כמה משתמשים משלמים עמלות, איזה נפח הון נשאר ברשת ועד כמה כלכלת הפרויקט יציבה.
דוגמה קלאסית היא Hyperliquid. האסימון HYPE אינו מוערך כ"עוד בלוקצ'יין קטן יותר", אלא לפי נפח המסחר והכלכלה הריאלית של הפלטפורמה. במהלך שנה הוא צמח בערך ב-20 אחוזים, וזוהי צמיחה שאינה נובעת מהייפ, אלא מפעילות משתמשים.
המחירים לטווח קצר עדיין נקבעים על ידי חוזים עתידיים תמידיים: נפחי הנגזרים גבוהים פי כמה מהמסחר המיידי (ספוט), והמימון והנזלות קובעים את התנודות היומיות. עם זאת, בטווח של 12–18 חודשים, תשומת הלב עוברת לאפליקציות ול-appchains, שהמדדים שלהם קרובים יותר למודלים מסורתיים של פינטק והון סיכון.
מוערכים במיוחד מדדים שקשה לזייף: הכנסות מעמלות, מספר משתמשים משלמים והון שנשאר בפועל ברשת (כולל מטבעות יציבים ונכסים שעברו טוקניזציה). קל לנפח את המספר הכולל של כתובות או את ה-TVL באמצעות בונוסים ובוטים, אך צמיחה עקבית בעמלות ושימור משתמשים הם כבר סימן רציני.
הזרמות הון מוסדיות מאשרות את המגמה: במהלך המחצית הראשונה של שנת 2026, חלקם של צדדים נגדיים מוסדיים בעסקאות OTC של Wintermute עלה מ-59 אחוזים ל-72 אחוזים. הכסף אינו זורם לכל הבא ליד, אלא לרשימה מוגבלת של אסימונים בעלי כלכלה מובנת ולקטגוריות חדשות — ובראשן נכסים ריאליים שעברו טוקניזציה.
הביטקוין נותר נכס מאקרו, הצמוד לביקוש לחלופה למטבעות פיאט. שאר נכסי הקריפטו יעברו בדיקה קפדנית של חוסן פונדמנטלי. בסופו של דבר, יישארו בשוק אותם פרויקטים שבאמת מייצרים ערך, ולא רק תופסים שורות גבוהות בטבלאות.
