❓שאלה:
בבודהיזם הטיבטי נהוג להאמין כי חלק מהמאסטרים בעלי המימוש הגבוה מסוגלים לבחור במודע את לידתם הבאה. לאחר מותו של מורה כזה, תלמידיו מחפשים את הילד שבו הוא התגלגל מחדש. ובכל התורות מתארים את גלגול הנשמות כחיים שלמים המתחלפים בחיים אחרים, אך אתם אומרים שכל החיים מתרחשים בו-זמנית. השכל שלי לא לגמרי תופס את תופעת גלגול הנשמות, אשמח להכוונה בקו המחשבה.
❗️תשובת לי:
עבור השכל: דמיינו קרוסלה ענקית, נניח בעלת 100 מושבים, המסתובבת סביב ציר מרכזי. הציר עצמו מארגן את הסיבוב ואינו זז ממקומו. המושבים על הקרוסלה נעים ועוקבים בבירור זה אחר זה. אחרי המושב ה-50 מגיע ה-51, אחר כך ה-52 וכן הלאה.
אם כן, הזמן הוא תנועה במחזורים (ספירלה) של מעגל, וכל האירועים נמצאים כאן (סביב הציר). זמן לידה במאה ה-19 כלשהי משמעותו תהודת תדרים עם המאה הזו. לאחר מכן אתם יכולים להיכנס לתהודה עם המאות ה-20 וה-21, וליצור תחושות עבור תושביהן בגלגול הנשמות הרציף שלכם.
אך אתם כנשמה – אתם הציר – כל ההתגלמויות שלכם נצפות בו-זמנית וכאילו חוגגות סביבכם. הסיבוב כאן משמעותו המשכיות התהליך, ולא סטטיות. כלומר, האירועים מתרחשים בחיים הפיזיים ויש להם דינמיקה של שינויים.
בנקודה זו הדוגמה הליניארית של הקרוסלה הופכת לפחות רלוונטית, כיוון שהשינויים הם רב-ממדיים ולא רק יוצרים תנועה מעגלית. ניתן להבין את התנועה כאן כ"חוויית הקרוסלה" הנצברת במהלך הקיום. עבור הנשמה – זוהי תחושת רוויה מהכרת העצמי.
לאמות בטיבט יכולים לחוות התגלמות רציפה, אם זו הייתה החלטה ברמת הנשמה. אך לא כל הלאמות אכן עשו זאת – לרוב מדובר בנשמות אחרות שלקחו את "הגדרות התדר של קודמן" כדי להתגלם איתן. הסיבה לכך אינה מרמה מתוחכמת, אלא בכך שלנשמה לרוב משעמם לשחק ברצף הארצי, אך לעומת זאת ישנם רבים המעוניינים להמשיך את השרשרת.
