טעות ביציאה מההגנה — והכול הוכרע בתוך שניות ספורות. בדקה ה-16 של המשחק באנפילד הענישה ארסנל את ליברפול על הניסיון לשחק תחת לחץ: דקלן רייס מסר מסירה נמוכה לקורה הרחוקה, ושם קאי הברצה סיים בשלווה. שער אחד, טעות אחת — ואלופת אנגליה לקחה שלוש נקודות ממגרש של האדומים לראשונה מאז 2012.
הניצחון לא רק החזיר לקנונירים צדק היסטורי. הוא העלה את קבוצתו של מיקל ארטטה למקום הראשון בטבלה עם 24 נקודות לאחר תשעה מחזורים — שלוש נקודות לפני מנצ'סטר סיטי, שהפסידה ערב קודם לברייטון. עבור ליברפול זהו כבר הפסד שני העונה, והפער מהמוליכה גדל לתשע נקודות. אך המספרים כאן משניים: המשחק הראה עד כמה דק הגבול בין שליטה לפגיעות בפרמייר ליג המודרנית.
ארסנל לא הגיעה לאנפילד כדי לשלוט בכדור. קבוצתו של ארטטה בנתה הגנה צפופה ולא אפשרה ליריבה אף בעיטה למסגרת לאורך כל המשחק — מקרה נדיר במשחק בית של ליברפול. פלוריאן וירץ פגע במשקוף, אלכסיס מק אליסטר לא ניצל מצב בנגיחה, אך מעבר לכך הדברים לא התקדמו. שחקני ההגנה של הקנונירים פעלו כמנגנון אחד וחסמו כל גישה לשער.
הרקע הפסיכולוגי של המשחק היה חשוב לא פחות. עבור ארטטה זהו ניצחון ראשון באנפילד כמאמן, עבור הברצה — שער שהפך אותו לכובש הגרמני המצטיין בתולדות הפרמייר ליג. הקבוצה זכרה היטב את הכישלונות הקודמים כאן והגיעה למשחק בריכוז קר. ליברפול לעומת זאת, על אף מחצית ראשונה פעילה, לא הצליחה להתארגן מחדש לאחר שספגה ובסופו של דבר נראתה מאוכזבת וצפויה.
הניצחון הזה אינו מקרה, אלא אישור לבגרותה של ארסנל. הקבוצה למדה לא רק לנצח, אלא לנצח בתנאים הקשים ביותר, ולהפוך טעויות של אחרים ליתרונות שלה. כמו בשחמט: מהלך שגוי אחד של היריב, וכל המערך קורס. בפרמייר ליג, שבה כל נקודה נחשבת, רגעים כאלה קובעים לא רק את תוצאת המשחק אלא את כל העונה.
כעת ארסנל מובילה, אך לפניה מרחק ארוך. ליברפול בהדרכת אנדוני איראולה בוודאי לא תוותר, וסיטי כבר נושפת בעורפה. השאלה המרכזית: האם הביטחון הזה יספיק לקנונירים כדי לשמור על ההובלה עד האביב.
