טלורייד, קולורדו. סוף השבוע של ה-6–7 בספטמבר 2026. האוויר מריח מאורנים ומקסם קולנועי.
בפסטיבל הקולנוע המפורסם בטלורייד הצופים רגילים להפתעות. אך מה שהתרחש ביום ראשון חרג מגבולות האינטריגה המוכרת. לפני תחילת ההקרנה הסודית התבקש הקהל להפקיד את הטלפונים הניידים בתוך שקיות חסימה מיוחדות. המחווה הייתה כמעט סמלית: כדי לשקוע בסיפור על האשליה הגדולה ביותר של המאה ה-21, היה צורך לוותר תחילה מרצון על הקשר עם המציאות האישית.
שם הסרט הופיע על המסך רק לאחר שהצופים כבר תפסו את מקומותיהם באולם החשוך. "You Can See Everything" ("אתה יכול לראות הכל"). אפוס דוקומנטרי של כמעט שלוש שעות על אליזבת הולמס – האישה ששמה הפך למילה נרדפת לקריסת עמק הסיליקון, ואשר מרצה כיום עונש מאסר של 11 שנים על אחת מהונאות המרמה הנועזות ביותר בהיסטוריה.
ארכיטקטורה של הונאה
הסרט, שהופק בחסות אולפני A24 (שהמותג שלהם הפך מזמן לערובה לטעם אסתטי ורעיוני ללא דופי), מעביר אותנו אל מאי 2023. עד לרגע שבו דלת תא המאסר נטרקה מאחורי הולמס, נותרו בדיוק 34 ימים.
בדיוק אז, בבית שכור בקליפורניה, החלו הצילומים. הולמס לא הסתתרה מהמצלמות – היא עצמה הזמינה את צוות הצילום. מטרתה הוגדרה בבירור ובשאפתנות האופיינית להולמס: להפריך את הדימוי שנוצר לה, לשכתב את המיתולוגיה של עצמה, ולהראות את אותה "אמת" שהעולם סירב לראות.
ברית מוזרה
אך השאלה העיקרית שנותרת תלויה באוויר לאחר כתוביות הסיום אינה נוגעת להולמס עצמה. השאלה היא, מי מחזיק במצלמה.
צמד הבמאים של הסרט הוא התגלמות של אוקסימורון קולנועי. ניית'ן פיילדר, גאון של ריאליזם קומי מביך, יוצרן של יצירות מופת אבסורדיות "Nathan for You" ו- "The Rehearsal", ולאנס אופנהיים, דוקומנטריסט דק וחד אבחנה.
מדוע אדם שבנה אימפריה על הבטחות שווא וחולצות גולף שחורות נזקק ליוצרים שכלי הנשק שלהם הוא דקונסטרוקציה של האבסורד ואמת חסרת רחמים, כמעט פיזיולוגית? האם הולמס ניסתה להפוך את הטרגדיה שלה לקומדיה שחורה? או שמא חיפשה במאים שמבינים טוב מכולם את טבעו של הזיוף, שהרי הם עוסקים בחיקויו המקצועי כל חייהם?
ניית'ן פיילדר עצמו נראה בדיון שלאחר ההקרנה בטלורייד כאדם שזה עתה יצא ממבוך. אני עדיין לא מבין עד הסוף מה בדיוק עברתי בשלוש השנים האלו של עבודה על הסרט, הודה, כשהוא נמנע ממבט ישיר אל הקהל.
אפקט הנוכחות
מה שבסופו של דבר יצא לפיילדר ולאופנהיים, המבקרים והצופים בטלורייד מתארים בנשימה עצורה. את הסרט מכנים "מזעזע", "מהמם" ו"לא דומה לשום דבר שנראה קודם לכן". זה לא סתם סרט ביוגרפי או תחקיר חושפני. זו צלילה אינטימית, לעיתים מצמררת ומהפנטת, אל הפסיכולוגיה של אדם שהאמין עד הרגע האחרון בשקריו שלו – או ששיקר כל כך טוב, שהשקר הפך לאמת היחידה שלו.
ההתלהבות סביב הסרט כבר חרגה מגבולות המעגל המצומצם של חובבי הקולנוע. הטריילר של "You Can See Everything", שהופץ על ידי A24, צבר יותר מ-1.6 מיליון צפיות ביממה הראשונה. הסרט ייצא להקרנות מסחריות ב-16 באוקטובר, והוא נידון להפוך לאירוע התרבותי המרכזי של הסתיו.
פרדוקס העין הרואה הכל
האירוניה בשם "אתה יכול לראות הכל" טמונה בכך שאחרי שלוש שעות של זמן מסך, יש יותר שאלות מאשר תשובות. אליזבת הולמס, אולי באמת רצתה שנראה הכל. אבל הפרדוקס בטבעה הוא שגם כשהיא חושפת את כל הקלפים, היא ממשיכה לשחק.
הסרט בטלורייד הסתיים, האורות באולם נדלקו, הצופים לקחו את הטלפונים שלהם וחזרו לעולם שבו אפשר לבדוק דם מטיפה אחת, ואימפריה בשווי 9 מיליארד דולר – מחולצת גולף שחורה אחת ומבריטון נמוך. אבל הקסם של הקולנוע, כמו הקסם של אליזבת הולמס, טמון בכך שגם כשאנחנו יודעים שזו הייתה רמאות, אנחנו עדיין לא יכולים להסיט את המבט.
