בתחילת מאי 2026 בנווה המדבר המצרי פיום, ארכיאולוגים הגיעו לרגע שחיכו לו עשרות שנים. באתר שליד הפירמידה של אמנמחת השלישי, בלב המתחם העתיק המשוער, מתחת לשכבת חול נחשף קיר מגאליטי מסיבי. הבלוקים הענקיים הללו היוו את המגע הפיזי האמיתי הראשון עם מבנה שמחברים קדומים ראו כאחת היצירות המפוארות ביותר של האנושות – המבוך האגדי של חווארה.
Here it is folks - THE VERY FIRST VIEW of the ACTUAL Labyrinth of Egypt!!!!!!! Mission Hawara is on! We're witnessing the very beginning of the project that will recover our real history. Tim Akers, who carried out the most advanced subterranean scans of the structure, described
הרודוטוס במאה החמישית לפני הספירה תיאר אותו כמבנה העולה אפילו על הפירמידות: אלפי חדרים, מסדרונות מבוכיים, אולמות במספר מפלסים, מקדשים לכל האלים המצריים, פסלים ויצירות אמנות ש"אי אפשר לתאר במילים". עבור חוקרים רבים זה לא היה רק קבר מלכותי, אלא משהו גדול יותר – מאגר ידע, מעין ארכיון עתיק או "אולם רשומות" שבו יכלו להישמר עקבות של עבר רחוק.
במשך מאות שנים נותר המבוך חבוי מתחת לחול ולמי תהום. חפירות המאה התשע-עשרה, כולל עבודותיו של פלינדרס פיטרי, חשפו בעיקר מבני לבנים מתקופה מאוחרת יותר. הפרק המודרני החל בשנות ה-2000. בשנים 2007–2009 ערכו משלחת מאטה הבלגית בראשות לואי דה קורדייה וקבוצה פולנית-מצרית סקרי מכ"ם חודר קרקע ואלקטרומגנטיים. התוצאות הצביעו על מבנים תת-קרקעיים נרחבים, פירים ומתחם רב-מפלסי מתחת לפירמידה. עם זאת, תעלה שנחפרה עוד בשנת 1820 ומי תהום עולים היוו איום רציני של הרס.
סריקות נוספות בשנים 2014–2015, כולל עבודותיו של טימותי אקרס, חשפו גלריות עם עצמים עומדים חופשי ומחסנים אפשריים. נתונים אלה חיזקו את התפיסה של המתחם כמאגר אמיתי של ידע עתיק. עד שנת 2025–2026, במאמצים משותפים של קרן החילוץ הארכאולוגית, קרן מאטה ושותפים, פותחה תוכנית אב מפורטת להצלת האתר. הפרויקט קיבל אישור, והעבודות החלו.
והנה – במאי 2026. באזור המרכזי של המבוך, הצוות הגיע לבניית אבן גדולה. תמונות מהמקום מראות בלוקים מרשימים הבולטים מהחול על רקע הפירמידה העתיקה. זה לא יסוד אקראי של מבנה מאוחר: הסימנים מעידים על בנייה רחבת היקף ומתוכננת, שעדיין שומרת על סודותיה.
קשה להפריז בחשיבותם של צעדים ראשונים אלה. אם המבוך אכן השתמר לפחות חלקית, נפתחת בפנינו האפשרות לגעת באחד המונומנטים המסתוריים ביותר של העולם העתיק. לפנינו – ייבוש, תיעוד מדוקדק, סריקות חדשות (כולל השתתפותו של פיליפו ביונדי לאחר גיזה) וחשיפה הדרגתית של מה שהיה חבוי מתחת לאדמה במשך מאות שנים.
בינתיים זו רק תחילתה של דרך ארוכה. אבל כל אבן חדשה המופקת מחול פיום מוסיפה משקל לאגדה העתיקה ומזכירה עד כמה עמוקה ורבת פנים נותרה ההיסטוריה של התרבות המצרית – ואולי גם של תרבויות שקדמו לה. השלבים הבאים מבטיחים להביא תשובות חדשות לשאלות ישנות.
