ב-20 באוגוסט 2026 באוקיינוס השקט מתחילות כמעט בו-זמנית שתי משלחות מחקר רחבות היקף.
E/V Nautilus יוצאת אל אטול וייק המרוחק, ו- NOAA Ship Okeanos Explorer — אל מימי סמואה האמריקנית.
לכל משימה יש מסלול משלה ומטרות מדעיות משלה. אך יחד הן יוצרות תמונה מדהימה:
האנושות מפנה אל האוקיינוס הכמעט לא נודע שני מבטי מחקר בעת ובעונה אחת.
וייק: אדמה בקצה הלא-נודע
אטול וייק ממוקם בחלקו המרכזי של האוקיינוס השקט — כ-4000 קילומטרים מערב-דרום-מערב מהוואי וכ-2400 קילומטרים מצפון-מערב לגואם.
שטח היבשה שלו מסתכם בכ- 6.5 קילומטר רבוע. אך המרחב הימי הסובב אותו עצום: רוב מתוך 407 241 קילומטרים רבועים של קרקעית נותר ללא מיפוי וכמעט ללא מחקר.
כאן עשויים להימצא מישורים אביסליים, הרים תת-ימיים וקהילות מים עמוקים, שטרם נצפו ישירות על ידי אדם.
במהלך משלחת בת 30 ימים — מ- 20 באוגוסט עד 18 בספטמבר — הצוות אושן אקספלוריישן טראסט ישתמש ב:
- כלי שיט תת-ימי למים עמוקים הרקולס;
- הכלי אטלנטה, המבטיח את הקשר שלו עם הספינה;
- מערכות מיפוי הידרו-אקוסטיות רב-אלומתיות;
- מצלמות וכלים לחקר אורגניזמים ואיסוף דגימות;
- טכנולוגיית נוכחות מרחוק.
הרקולס מיועד לעבודה בעומק של עד 4000 מטרים. הוא מצויד בזרועות מכניות, חיישנים, דוגמים ומצלמות ברזולוציה גבוהה.
המשלחת תחקור בתי גידול אביסליים, הרים תת-ימיים לא ידועים ואתרים פוטנציאליים של מורשת ימית הקשורים לקרב על האי וייק במהלך מלחמת העולם השנייה.
אך דבר אחר מרגש במיוחד:
באזור זה עדיין קיימים הרים שמעולם לא ראינו.
כלים שימשיכו להקשיב
במהלך המשלחת, הצוות יפרוס גם כמה מצופים ביו-גיאו-כימיים של המערכת הבינלאומית ארגו.
לאחר עזיבת נאוטילוס הם ימשיכו לנוע בעמודת המים, לצלול, לעלות אל פני השטח ולהעביר מידע על מצב האוקיינוס.
כך תותיר אחריה המשלחת לא רק מפות והקלטות וידאו, אלא גם נקודות חדשות של תצפית רציפה. הספינה תעזוב. והכלים ימשיכו להקשיב לנשימת האוקיינוס.
סמואה האמריקנית: מבט מבעד לעמודת המים
המשלחת השנייה תימשך מ- 20 באוגוסט ועד ה-17 בספטמבר על סיפון ספינת NOAA אוקיינוס אקספלורר.
החוקרים יחקרו אזורים במים עמוקים סביב סמואה האמריקנית באמצעות כלי שיט המופעלים מרחוק, מערכות מיפוי וחיישנים.
תשומת לבם מופנית לא רק לקרקעית הים, אלא גם לעמודת המים — מרחב מחיה עצום בין פני השטח למעמקים, שלעיתים קרובות נותר מחוץ לטווח התצפית.
הנתונים שייאספו יסייעו להבין טוב יותר את:
- ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור;
- מבנה בתי הגידול במים עמוקים;
- תפוצת האורגניזמים הימיים;
- התכונות הפיזיקליות והכימיות של עמודת המים;
- מיקומם של משאבים מינרליים חשובים.
מדענים הנמצאים במרחק אלפי קילומטרים מהספינה יוכלו להתחבר לעבודה באמצעות תקשורת לוויינית, לדון במה שנראה ולהשתתף בתכנון המחקרים כמעט בזמן אמת. הספינה נמצאת בלב האוקיינוס השקט.
אך מרחב המשלחת אינו מסתיים עוד בדפנותיה.
אור הנוגע לראשונה בבלתי נודע
כאשר כלי שיט למים עמוקים יורד לעומק של כמה קילומטרים, הזרקורים שלו מאירים רק חלק קטן מהחושך שמסביב.
התמונה המופיעה על המסך עשויה להפוך למבט האנושי הראשון על אזור זה של כדור הארץ. לא משום שהמקום נוצר זה עתה.
הוא היה קיים מיליוני שנים. הרים תת-ימיים נוצרו במהלך עידנים גיאולוגיים, משקעים הצטברו באיטיות, ובעלי חיים נולדו, צדו ונעלמו ללא השגחה אנושית. הכלי אינו יוצר את המציאות הזו.
הוא משנה את גבולות התפיסה שלנו, ומאפשר לבלתי נודע להיכנס לחוויה האנושית.
כאשר קרן אור נוגעת בבלתי נחקר, הוא הופך לחלק מההיסטוריה המשותפת שלנו.
מהמצלמה בקרקעית — אלפי עיניים
אות הווידאו מהמצלמות הרקולס עולה בכבל סיב אופטי דרך הכלי אטאלנטה אל מרכז הבקרה שעל הסיפון נאוטילוס.
משם התמונה מועברת לחוף — למדענים, לסטודנטים ולצופים ברחבי העולם.
מומחים ממדינות שונות יכולים לדון בו-זמנית במה שנראה ולהעביר את המלצותיהם לצוות שעל הספינה. וכל אדם שהתחבר לשידור הופך לעד למחקר ברגע שהוא מתרחש.
כמה קילומטרים של מים חדלים מלהיות גבול בלתי עביר.
כלי צלילה יורד אל המעמקים. אך יחד איתו צוללת גם התפיסה האנושית.
מה אומר לנו האוקיינוס?
משלחות אלו נחוצות לא רק כדי למלא את הכתמים הלבנים על המפות.
הן מזכירות לנו את גבולות הידע שלנו.
אנו יודעים לצפות בגלקסיות הממוקמות במרחק מיליארדי שנות אור מכדור הארץ, אך ממשיכים לגלות הרים תת-ימיים וקהילות ביולוגיות בכוכב הלכת שלנו.
כיום, האוקיינוס נראה כמי שפותח לרווחה שני שערים.
אחד — ליד אטול וייק. השני — סמוך לסמואה האמריקנית.
מאחוריהם אין עדיין תשובות מוכנות. ישנה תהום עצומה, חשיכה ואפשרות לראות את מה שקודם לכן לא היה חלק מתמונת העולם האנושית.
האוקיינוס אינו הופך לחדש ברגע הגילוי. מה שהופך לחדש הוא התפיסה שלנו את האוקיינוס.
צלילה אחת עבור כוכב הלכת כולו
בעבר, משלחת אוקיינוס נותרה מסע סגור של צוות קטן. אנשים על החוף היו למדים על התגליות שנעשו רק כעבור חודשים — מתוך דוחות מדעיים, תצלומים ופרסומים.
כעת, תקשורת לוויינית, מצלמות מים עמוקים וטכנולוגיית נוכחות מרחוק מאפשרות להעביר תמונה וקולות של חוקרים ישירות מהאוקיינוס בזמן אמת.
אנחנו כבר לא רק קוראים על המשלחת. אנחנו צוללים יחד.
הטכנולוגיה כאן אינה מפרידה בין האדם לטבע. היא מסייעת להרחיב את התפיסה ולהרגיש קשר עם אותו חלק של כדור הארץ, שקודם לכן נותר כמעט בלתי נגיש.
ייתכן שכך מתחילה אחדות חדשה עם האוקיינוס: לא מתוך רצון לשלוט בו או לנצל אותו, אלא מתוך נכונות להתבונן, להקשיב וללמוד יחד.
שתי ספינות יוצאות אל האוקיינוס השקט.
שני נתיבים מובילים אל המעמקים.
אך זה כבר אינו רק מסע של חוקרים.
האוקיינוס מזמין את כל האנושות לצלילה משותפת — ולראשונה יש לנו טכנולוגיות המאפשרות לנו להיענות להזמנתו יחד.
